גם אני רציתי להצטרף לטרנד חסר התוחלת של "מה עשיתי ב-2016", אבל רק המחשבה על זה הייתה משעממת מכדי ממש לעשות משהו. כאילו, 2016? אשכרה? אני ממש אמור להיות עכשיו נוסטלגי ל… 2016? זאת אומרת,  אם סתם תגידו לי ככה, באמצע היום, "2016", המחשבה האוטומטית שלי תהיה "זה די עכשיו כזה, לא?", אבל אז באים…

הייתי בחו"ל בשבוע שעבר. לא חשובים הפרטים – אוסטריה, סקי עם חברים, זה רק נשמע פריבילגי, בפועל זה הרבה יותר מנשמע, זה גם נראה ומרגיש – אבל משהו מוזר קרה לי במהלך השבוע הזה:הייתי רגוע. לגמרי. למעשה, אני לא זוכר את עצמי רגוע כל כך אי-פעם, אפילו לא בחו"ל, בטח לא בספא, בטוח לא במסאז'…

לפעמים כשאני חוזר לארץ מחו"ל – ואני תמיד חוזר לארץ מחו"ל מסיבה ציונית מובהקת: שמגיע המועד הנקוב על כרטיס הטיסה שלי – אני נתקף בסוג של דכדוך.זה קורה כבר ביום שלפני הטיסה חזרה לארץ, שבו אני מסתובב ברחובות חו"ל היפה בתחושה מעיקה של פעם-אחרונה (עד הפעם הבאה, אני אומר לעצמי, ולא מקשיב), ואז, ביום עצמו,…

ברוכים הבאים למדינת אבסורדיסטן.המקום שכל הדברים הטובים שקרו בו השנה הם בקושי תיקון מאוחר, חלקי, טראגי, של הדברים האיומים שקרו בו שנה ושנתיים קודם; כן, החטופים חזרו. אלה שלא מתו, נרצחו או נורו במנהרות. וכן, המלחמה הסתיימה בפקודת נשיא אמריקאי. ולזה קוראים באבסורדיסטן "הדברים הטובים", והייתה שנה טובה בסך הכל, לא?ברוכים הבאים לאבסורדיסטן.המדינה שבה השר…

אל תשאלו מה קרה בשבוע שעבר: סוף העולם הגיע. ואז סוף העולם הלך.הייתה סופה איומה, עצומה, תנ"כית – כל כך גדולה עד שממש היה לה שם פרטי – והיא איימה לכלות סופית את ישראל – שהכריזה מצידה על קוד אדום – באמצעות נשק יום הדין שגם התעשיות הצבאיות שלנו עומדות מולו חסרת אונים: גשם. משמיים.אחר…

אנשים, היא אומרת לי, כבר לא מסוגלים לחשוב על מצב שבו הם אולי היו לא בסדר.היא מדברת על תוכנית הטלוויזיה הזו שהיא עורכת לפרנסתנו, "מאסטר שף", שבה קורה לפעמים שמתמודדים מודחים עקב תבשיל שלא הצליח, או הצליח פחות.זה מין פורמט כזה. כמו החיים. בסוף כולם מודחים מלבד אחד, והוא מוכתר למאסטר-שף הבא של ישראל וממשיך…

נשבע לכם שבשלב זה אני מוכן להרוג – בידיים חשופות – את הכלבה. לא שאני יכול, כן? בכל זאת מדובר בג'ק ראסל מעורבת בצ'יוואוה, וכשהיא הופכת מאיימת אין חתול אחד ברדיוס השכונתי שלא נעמד במקום ונקרע עליה מצחוק – ועדיין; עליי היא מאיימת. לא בכוח, כמובן; רק באמצעות האיום הכלבי העתיק מכולם: שהיא תמשיך לנבוח…

"אנחנו חייבים להיפגש הערב כדי ללכלך על החבר שלך שקנה דירה ב-21 מיליון", חבר שלי ברק מרים לי טלפון בשלישי על הבוקר, ואני יודע מייד על מה הוא מדבר אבל לא מצליח להשחיל מילה בטרם הוא ממשיך: "לא, זה לא ייאמן, כתב ספר עצות ועכשיו קונה דירה ב-21 מיליון. תכתוב על זה טור! תכתוב על…

גם השבוע המשכתי בחיי.המשכתי בהם כאילו כלום.לא עשיתי שום דבר יוצא דופן כמו, נניח, לעלות לירושלים עם לפיד בוער, לצרף אליי עוד עשרות אלפי ישראלים טובים עם לפידים בוערים, להגיע למשכן הכנסת ולעמוד סביבו עם הלפידים שלנו ולא להתפזר יותר אף פעם.לא עשיתי שום דבר כזה.גם לא הגעתי ללשכתו של בנימין נתניהו וגררתי אותו מהרגליים…

אני רוצה להתחיל מקפקא, כי קפקא הוא מקום טוב להתחיל ממנו בהקשר של ישראל 2025.תכירו – אם טרם הכרתם – את "מושבת העונשין", סיפור קפקאי שבו מגיע קצין אירופאי לאיזו מושבה קולוניאלית – כנראה באיזו מדינת חסות מזרח תיכונית בשליטה אמריקאית – שבה הוא מוזמן לצפות בהוצאה להורג באמצעות מכונת עינויים אכזרית ומשוכללת, שחורטת בבשר…