מכל המכות האיומות שניחתו על המרכז-שמאל הישראלי מאז הפסיד את המדינה בבחירות המעט פחות דמוקרטיות שהתקיימו ב-4 בנובמבר 1995, קל לקבוע כי המכה היותר קשה נפלה עלינו השבוע: חיים אתגר עזב את המחנה. אם אין לכם מושג מי זה חיים אתגר, תנו לי לגלות לכם שיש לכם מושג. זה ההוא. שמופיע לפעמים בטלוויזיה. ראיתם אותו…

"יהיה עונש!" אנחנו מאיימים על הילדה בזמן שהיא שוב צורחת על לא-ברור-מה, מאחרת בכוונה לגן ותוקעת אותנו בבית במקום לצאת לעבודה. "היום אחר הצהריים אין ארטיק!" אני מכריז, תוהה אם מדובר בעונש מידתי או בגזירת שמד. לשמחתי זה עובד יופי, כי הילדה מפסיקה כמעט מייד לצרוח, למשך שנייה, ואז עולה לווליום חדש של צרחות ובכי…

יום חמישי רק היום. רק היום אני עדיין בן ארבעים ומשהו. ארבעים ותשע, אם לדייק. זה לא נשמע נורא. זה נשמע כמעט סביר. אולי קצת מוגזם, לא בדיוק גיל שמישהו ממש שואף להגיע אליו, אבל בסדר, נו; הבנאדם בן 49. יש בקידומת הזאת – 4 – משהו שמשאיר אותך עדיין בארץ החיים. בצד הנכון של…