ילד אסור להפסיד

בשבת התקיימה התחרות הראשונה של הילד שלי בטניס, או כמו שנועם המדריך הרגיע את ההורים מייד כשהגענו למגרש: "זה לא ממש תחרות, זה יותר מפגש חברתי כדי שיכירו את הקונספט של לשחק מול ילדים מקבוצות אחרות". וכולנו, ההורים, הנהנו בתגובה בחיוך בוגר תוך שאנחנו נאחזים ברשת המגרש וצועקים לילד שלנו: "תקרע אותו! איך אתה מחזיק…

הגלגול הקודם שלכם

זה אני. הבחור הזה שמפלח עכשיו את טיימס סקוור – דרך מיליון מכוניות ואנשים ומסכים – על רולרבליידס – רולרבליידס! – במהירות נחושה, שולט היטב, מזגזג בין המדרכה לכביש, מחובר למקצב הפנימי שמכתיבות האוזניות שמחוברות למיני-דיסק – מיני-דיסק! – שתקוע בכיסו. זה אני. זה הייתי אני. אין לי מושג איך זה הייתי אני. האמת, אם…

החמצת חיינו

"כזה ילד טוב", אני חושב לעצמי פתאום בעודי מגיע, עשר דקות קודם, לפגישה שיתר המשתתפים בה יאחרו בוודאות. הם תמיד מאחרים. אני מגיע תמיד לפני הזמן. לפני כולם. חונה, עולה, מתארגן. מוציא את הלפטופ. מחברת. כלי כתיבה. מסדר לעצמי את החולצה. אני הילד הכי טוב – הכי ממושמע, הכי שקדן, הכי חרוץ – מבין משתתפי…

דודה אלרגיה

לא הייתה לי דרך לחשוד כשרק התעוררתי – וקמתי ודשדשתי כרגיל למטבח להוציא לילדים לחמניות לסנדוויצ'ים – שזה הולך להיות אחד מהימים האלה. אין דרך לחשוד או לדעת מראש. לרוב זה לוקח לפחות כמה דקות אחרי ההתעוררות, אולי אפילו מקלחת שלמה, עד שזה מגיע. אבל ביום ראשון השבוע זה הגיע. בבת-אחת. סיימתי להתקלח, עמדתי כבר…

אחד שיודע

בשבוע שעבר הוצאתי 1,200 שקל כדי לעשות דיאטה. עוד לא עשיתי אותה – בינתיים רק שילמתי, ולמען האמת מדובר מצב האידיאלי: אני אוכל כבר שבוע כמויות בלתי הגיוניות של מזון, אומר לעצמי שהדיאטה ממש מעבר לפינה – עובדה, כבר שילמתי עליה! – ואז עובר לקינוחים. מה, שבוע הבא דיאטה. תאכל חופשי. ביום שני הקרוב אני…

שברת שילמת

בשבוע שעבר נפצעתי. שברתי את הכתף. לא חשוב איך. באמת שלא. נו, באמא שלכם, אל תכריחו אותי לגלות איך, זה משפיל מדי. טוב, אם אתם כל כך מתעקשים. ואולי ההשפלה היא בכלל חלק מתהליך הריפוי שלי. בקיצור, נסעתי לעשות כתבה על "אתגר הנינג'ה" גירסת הילדים, שהצטלמה לערוץ הילדים. וגם התחריתי על הסט נגד כמה ילדים….

מיציתי?

בשבת האחרונה קרה לי משהו מוזר: חזרתי להיות נורמלי. קמתי מהמיטה, הילדים כבר היו ערוכים ומוכנים לפעילות מזה שעתיים, ופשוט, משום מקום, לא בא לי. ממש לא יכולתי להביא את עצמי לזה. כלומר, שבת בבוקר, אלוהים. כרגע התעוררתי. המחשבה על לצאת עכשיו עם הילדים לבריכה ציבורית רועשת ולקפוץ לתוך איזו פיסת מים זעירה בין מאות…

פשוט לסתום

מתנצל מראש, אבל יש לי את הבעיה הזאת שנסחבת איתי כבר כמה עשורים, שאני ממש מחבב את אברי גלעד. לא יודע; אני מניח שזה קשור לגדילתי על ברכיו הגרומות אי-שם באייטיז ולכמה שיחות מלבבות שיצא לי לקיים איתו מאוחר יותר, אבל האיש, בלי קשר לעמדותיו, הוא בעיניי חמוד. ושנון. ומשכנע. וטועה, כמובן. טועה לגמרי רוב…

תחשוב חיובי

"אתה מוכרח לזכור כל הזמן לראות את כל הטוב בחיים שלך, את הצד החיובי", זה הדבר האחרון שאני זוכר מהפסיכולוג האחרון שלי – שממנו נפרדתי אחרי שלא זכרתי לראות את כל הטוב שבמאות שקלים לפגישה שבועית. "כי העניין איתך", הוא המשיך, "זה שיש כל כך הרבה טוב בחיים שלך, אבל שום דבר מזה לא מצטבר….

מתי אתה רואה בראי אדם מבוגר

לזכותי ייאמר שתמיד נראיתי צעיר מגילי, ואני כולל בזה גם את גילי מהצמד גילי וגלית. לאורך שנים, בכל פעם שבה הסתכלתי בראי ראיתי שם, בסך הכל, בחור לחלוטין דומה לי, כלומר מישהו צעיר בהחלט שנראה לגמרי כמוני בגיל ‭ ,21‬ לא יום אחד יותר, וגם אם כן — ואפילו אם עשר-עשרים שנים יותר — זה עדיין…

איפה הילד

אני לא יודע איך לבשר את זה לעצמי, אז אולי כדאי שאני אשב, אקח נשימה עמוקה, אמזוג לעצמי כוס מים קרים, ואז אגיד את זה לעצמי חד וחלק, בתקווה שאני אהיה בסדר. אני יושב? או-קיי, הנה זה: אני כבר לא צעיר. איך אני יודע? האמת, אני לא. מבחינתי, אצלי בראש, אני לגמרי צעיר, אני מחובר,…

סימני מתיחה

מאז הלידה לא חזרתי לעצמי. את המשקל שהעליתי בזמן ההיריון עוד לא לגמרי הורדתי, והעובדה שהרשיתי לעצמי לזלול בלי חשבון לאורך החודש התשיעי לא עזרה. מדי פעם במהלך השנה האחרונה אמרתי לעצמי: אני חייב לחזור לפילאטיס, אבל אני לא חושב שפילאטיס יקבל אותי בחזרה, בעיקר אחרי מה שאמרתי עליו לאהובתי כשקבעתי שמבחינתי היא יכולה להפסיק…