"אתם מכירים את המדיניות שלנו בקשר לשעות הצהריים, כן?" אמר לי פתאום מוכר הכרטיסים בפתח הבריכה העירונית הקטנה הזאת באזור היותר מלוקק-ג'ל של רמת אביב ג'."לא. מה המדיניות?" שאלתי בחוסר סבלנות – בעוד הילדים, האישה, הגלגל המתנפח ותיק הבריכה עם המגבות וקרם ההגנה מפני ההתקפה הכי קרבית שאני זוכר מטעם השמש וכל צבאה – כולם…

בסוף השבוע שעבר הייתי בפסטיבל המוזיקה פרימוורה בברצלונה, ומכיוון שאנשים רבים – שלושה, בספירה אחרונה – כבר שאלו אותי איך היה, חשבתי שאני אענה כאן בבת-אחת לכולם:זול. היה זול.כמה זול היה? היה זול כמו בכל עיר אירופאית יקרה, כלומר גרושים יחסית לישראל. אני שונא להיות מהישראלים האלה שאומרים "תשמעו, נכנסנו שם לסופר, עשינו קנייה גדולה…

התעוררתי. קודם בהדרגה ואז בבת-אחת. הסתכלתי סביבי, והנחתי שכל זה היה רק חלום.לפחות ככה זה מרגיש עכשיו; כמו משהו שחלמת והתעוררת ממנו. חתיכת חלום ארוך, מלא פיתולים, אבל בסוף התעוררנו. והקורונה – המגיפה, קוביד, נגיף, כל המילים האלה – נראית עכשיו כמו הדבר המוזר מאוד הזה שחלמנו, כמו העונה ההיא ב"דאלאס" שהתברר שכולה הייתה רק…

השבוע ויתרתי סופית על חופשת הקיץ המשפחתית המתוכננת שלנו. אין כסף, ואין לי רצון להוציא כסף שאין. אני מנסה להיות בוגר אחראי.זו פשוט שנה יקרה שכזאת, עם בר-מצווה לילד, יומולדת עגול לאהובתי – שהדרך היחידה להפתיע אותה באמת תהיה לא להפתיע אותה – ועוד כמה הוצאות בלתי צפויות (מי חשב שכדי לפתוח את הסתימה בשירותים…