משהו מוזר קרה לי בליל הסדר השנה: הושיבו אותי בראש השולחן. אחר כך הייתה איזו ציפייה, מצד כולם, שאני, כאילו, אנהל את האירוע.אולי לא הייתי אמור להיות מופתע; אם לקחת בחשבון שאני אירחתי את הסדר הזה (בסדר, היא אירחה. אני סתם רטנתי, התגרדתי ומילמלתי כל החודש 'מה היינו צריכים את זה', אבל למה להתקטנן), די…

מי שולט במדינה הזאת?לא, באמת; זו לא שאלה פרובוקטיבית, וגם לא ניסיון לתפוס אתכם לא מוכנים ערב פסח. זו שאלה פשוטה, רולניקית כזו: האם אנחנו נשלטים על ידי הממשלה, האליטה, ההגמוניה, החונטה, בית המשפט, התקשורת, מיליציות מיסוי, נשים של ראשי אופוזיציה, עובדי רשות שדות התעופה, או שילוב קונספירטיבי שהיה באמת בין חברות הנשק, התרופות, הטכנולוגיה,…

השבוע זה היכה בי: הגשמתי את החלום! יותר מזה: אני חי את החלום. אני קם כל בוקר, וזה חלום שהתגשם. זה בדיוק מה שחלמתי עליו. אחד לאחד.מה היה החלום? אה, קל; כמו כל ילד אייטיז, גם אני גדלתי על המנטרה ההורית של התקופה, "וילה-וולבו". כן, זה היה סממן העושר הדפיניטיבי של ישראל בשנות השמונים: יש…

הדבר הכי טוב שמשודר כרגע בערוצים המסחריים הוא, כמובן, הפרסומת לאיזה כרטיס אשראי בשם "ביונד" בכיכובו של אסי כהן. תקציר העלילה: על רקע מה שעושה רושם ראשוני של פרסומת מופרזת באנגלית קריינותית לעושר אגדתי, יוקרה בינלאומית וחיים נוצצים ומעוצבים מהסוג שרק אנשים בפרסומות לבושם ונספרסו מסוגלים לחיות, אסי כהן עולה לגג איזה מלון יוקרה פריזאי,…

פעם הייתי מהאנשים האלה ששואלים כל שתי דקות איפה הטלפון הנייד שלהם ואם מישהו ראה אותו. זאת הייתה התקופה הטובה, כי עכשיו אני יודע, בכל זמן נתון, מה התשובה: הוא אצל הילדה. היא משתמשת בו כדי לעשות את רוב מה שהיא עושה בזמנה החופשי בימים אלה: מסתכלת על עצמה.כן, היא יכלה להשתמש בסתם ראי –…

באמצע טיול שגרתי עם הכלבה, הילד שלי נתקף פרכוסים. "מה קרה?" אני נבהל, ומגלה שבאמת קורה לו משהו גופני מדאיג: "איככס, נגעתי בקקי של ציפור", הוא נזעק, מריח לעצמו את האצבע, מתחלחל ואז עושה את הדבר היחיד שאפשר לעשות במצב כזה: מריח לעצמו את האצבע שוב."טוב, די, זה רק קקי של ציפור, בוא נגיע לגינת…

הבנאדם היחיד שאני מכיר שלא מחזיק טלפון נייד הוא הספר שלי. פשוט אין לו. הוא לא רוצה, לא מוכן, וכן, הוא יודע מה הוא מפסיד ורוצה להפסיד בדיוק את זה. "מה אני צריך נייד", הוא אומר לי כשאני שואל, בפעם המי-יודע (אני יודע: שלישית. אבל המספרה שלו מלאה בנודניקים כמוני ששואלים אותו כל הזמן) מה…

קר לי. אני חושב שכבר שלושה חודשים רצוף קר לי. כפות הידיים שלי קרות. הפנים קרים. האף לח וקפוא כמו חוטם של כלב-מזחלות אסקימוסי, הנשמה שלי היא גלגול מאוחר של אלזה המוקדמת.קר פה לעזאזל. ישראל היא מדינה ים-תיכונית ארקטית.כל כניסה למיטה בלילה היא אירוע שאני צריך להיערך לקראתו כמו ישיש רוסי שמתכוון לזנק בפברואר לתוך…

השיפוץ התחיל, כמו כל שיפוץ, בהבנה שככה אי אפשר יותר, מוכרחים לתקן את הרצפה, לארגן עוד חדר לילדים, להעיף מהקירות את הטפט בגוון אפור-כפות-ידיים-של-הילדה, ולממש, סוף סוף, את האופציות שאני מחזיק להתמוטטות עצבים בהיקף מלא.מכיוון שכבר שיפצתי פעם דירה, באתי עם ניסיון קודם וידעתי טוב מאוד מה לא לעשות הפעם: לשפץ דירה. פשוט אל תעשו…

אני לוזר. ככה לפחות זה נראה כרגע.ההכרה הזאת חלחלה השבוע מחדש, כמו שהיא עושה מדי פעם. באופן די מתבקש, זה קרה כשישבתי על החשבונות, מול אתר הבנק, והבנתי שוב את מה שאני תמיד מבין שוב:שאני על הקצה. תמיד על הקצה. אין לי אף פעם, בשום זמן, איזה מרווח כלכלי הגיוני. אין חסכונות דרמטיים. אין משהו…