ישנתי רע בלילה שבין שני לשלישי השבוע. בקושי ישנתי. אני שונא לישון רע. ועוד יותר אני שונא לישון רע בגלל פוליטיקאים. זו לא סיבה. אבל בשני השבוע זו הייתה סיבה. וישנתי רע – התקשיתי להירדם, ואז נרדמתי וחלמתי על זה – כי רק שעתיים קודם, בסיום משדר "עובדה", בעקבות הקראת תגובת לשכת ראש הממשלה, התעוררתי….

מאז שאורנה בנאי התנצלה על העובדה שיש לה דעות ושהיא העיזה להשמיע אותן, התחלתי לקנא בה. כי לבנאי יש, לפחות, דעות נחרצות: היא מתביישת בעם שלה (גם אני מתבייש בעם שלה. כל הכלבים והחתולים האלה רק משירים שערות בכל הבית) והיא "שמאלנית הזויה שאוהבת ערבים" (הטעות במקור. הכוונה כנראה ל"מחבבת מרחוק"). גם אני רוצה דעות…

כמו כולכם (אוקיי, כמה מכם), גם אני שוגה לפעמים בהזיות לגבי היום שבו אתמנה, סוף סוף, לחבר כנסת (ממפלגת "המחנה העוד-יותר-ציוני-משלכם"), ולגבי הצעת החוק הראשונה שאעביר בתפקידי כח"כ. כי אני כבר יודע בדיוק מה תהיה הצעת החוק הזו: החוק להחזרת העתיד (או, אם מייקל ג'יי פוקס בדיוק יחלים או ימות, אני אנסח את זה על…

1. מה הבעיה שלו? 2. למה, לכל הרוחות, הוא הולך עכשיו לבחירות? לא, ברצינות; למה? 3. למה הוא בכלל טורח? לא, ברצינות; למה הבנאדם עובד קשה כל כך – ימי עבודה מפרכים של לפנות-בוקר עד מאוחר בלילה, לא הייתי מתחלף איתו – רק כדי להחזיק במשרה שבמסגרתה הוא עושה, במצטבר, קרוב לשום דבר? מילא אם…