חיי כפוטנציאל

טור פוטנציאל

עד היום, די הרג אותי העסק הזה עם לדעת מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה  גדול. למעשה, עד לא מזמן עדיין לא הייתה לי תשובה חד-משמעית, והחיים  שלי הסתובבו סביב עצמם כמו כל סירת מנוע נטולת סקיפר. "תחליט מה אתה רוצה לעשות בחיים, זה כל מה שחשוב," אנשים אמרו לי. "אתה יכול להשיג כל מה שתרצה; אתה רק צריך לדעת מה אתה רוצה."
לא היה לי מושג. שלום עולמי נשמע נחמד.
אבל בזמן האחרון זה סוף-סוף היכה בי. מה שאני באמת רוצה לעשות כשאני אהיה גדול הוא להיות פוטנציאל.
כלומר, אני כבר פוטנציאל, תמיד הייתי פוטנציאל, ואם תיתנו לי שאיפה אחת בלבד, אני אלך על להישאר פוטנציאל. זה לא פשוט, אתם יודעים, להישאר פוטנציאל אחרי גיל 40, כי רוב העולם נוטה, בשלב הזה, לוותר על שירותך כפוטנציאל ולעבור להעסיק פוטנציאלים צעירים יותר, לפעמים אפילו פוטנציאלים זרים, שיהיו מוכנים, בפוטנציה, לעבוד קשה יותר תמורת הרבה פחות אפשרויות פוטנציאליות.
הקריירה שלי כפוטנציאל התחילה עוד בבית ספר יסודי, כשהמורה הכריזה, בדיוק כמו אצלכם, שיש לי פוטנציאל – ובמילים אחרות: הילד טוטאל-לוס. אחר כך באו האנשים הנחמדים מהטכניון עם מבדקי המחוננים שלהם, וגם הם הודיעו לאמא שיש לילד פוטנציאל, אבל לצערם לא כרגע.
מכאן המראתי במסלול פוטנציאלי מטאורי, כשאני מוכתר כפוטנציאל כמעט בכל מקום שאליו הגעתי. הייתי פוטנציאל לקצונה, פוטנציאל לחתונה, פוטנציאל לשותף לטיול בדרום אמריקה, פוטנציאל לעריכת מוסף, אפילו פוטנציאל לכתיבת טור אישי. מה אני אגיד לכם; לא היה קל להצטיין כפוטנציאל בכל כך הרבה תחומים. פה ושם נכנעתי, ויתרתי וניסיתי לממש את הפוטנציאל. טעות גדולה. פוטנציאל ממומש הוא כמו פנטזיה מינית שהגשמת במציאות; בלגן עצום, מעט מדי סיפוק, וסיכוי כמעט ודאי שמישהו נוסף מלבדך מאוכזב ממך.
מה שכן, לכל אורך הדרך לא הפסקתי לפתח את הקריירה שלי כפוטנציאל. אנשים שהתחילו יחד איתי נשרו מהמירוץ באמצע – מימשו את הפוטנציאל שלהם והפסיקו לחלוטין את פעילותם כפוטנציאלים – אבל אני החזקתי מעמד. לא נתתי לשום מימוש קל ומהיר לבלבל אותי. המשכתי לפתח את המיומנות והכישרון העצומים שלי כפוטנציאל וראיתי ברכה בעמלי; אנשים משלמים טוב לפוטנציאלים. הם מאמינים שזה ישתלם להם בעתיד, בלי להבין שפוטנציאל רציני, מקצועי, לעולם לא יוותר על הפוטנציאל שלו למען אף אחד, בשום מחיר.
אלה היו שנים טובות, השנים שבהן עבדתי בלהיות פוטנציאל. אנשים גילו בי עניין עצום, העסיקו אותי, ידעו שאני כדאי. שיש פה פוטנציאל. אבל איפשהו, קצת אחרי גיל 40, התחלתי להרגיש ששיאי כפוטנציאל מאחוריי. שעולם הפוטנציאל אכזר כמו עולם הספורט והדוגמנות; בגיל 20 ומשהו אתה בשיאך כפוטנציאל וכולם רוצים חתיכה ממך, אבל נסה להיות פוטנציאל בגיל 40, אנשים יסתכלו עליך כמו על מקולי קולקין. התחלתי לחפש לעצמי תחומי עיסוק חלופיים, והחיפוש הראה בבירור שיש לי מלוא הפוטנציאל להיות הצלחה במשפטים, גננות, בניית אתרי אינטרנט ובאקדמיה – אבל בכל התחומים האלה, הבנתי, ייקח לי שנים להגיע לרמת הניסיון והמיומנות שצברתי בענף הפוטנציאל, וגם לא בטוח שיש לי את מתת האל שקיבלתי כפוטנציאל. אני פשוט מוכשר מדי בזה ספציפית.
פיתחתי משבר אמצע חיים פוטנציאלי ותהיתי מה הלאה לאורך לא מעט זמן, אבל לפני חודשיים הוכיח לי ביקור מקרי אצל רואה החשבון שלי, שעדיין יש לי עתיד במקצועי הקיים כפוטנציאל, ושתמיד יימצא מי שיאמין בי בזכות מה שאני יכול להיות ולא בזכות מה שאחרים כבר נהיו.
"עם הסכומים הקטנים שאתה מרוויח, אתה באמת צריך להיות מטופל אצל רואה חשבון קטן יותר," הוא אמר לי, "אבל מבחינתי, אני מטפל בדוח החודשי שלך כי אתה מקושר. יש לך קשרים. אתה מכיר אנשים, ובמוקדם או במאוחר אני יודע שאתה תביא לי למשרד מישהו כבד יותר. אני אף פעם לא טועה בדברים האלה."
הנה בן אדם שמאמין בפוטנציאל שבי! ידעתי שהסיכוי שאני אביא אליו "מישהו כבד" זהה לסיכוי שאני אפיל עליו משהו כבד, אבל הבנתי: לעולם לא מאוחר מדי להיות פוטנציאל בשביל מישהו. בדרך החוצה כבר הכנתי לעצמי בראש רשימה קטנה של כל הפוטנציאלים הגדולים שעוד נשארו לי בחיים, והבנתי שאני יכול להפסיק לחפש עבודות חלופיות, ושיש לי עוד הרבה עם מה לעבוד בתחום הפוטנציאל:

  • הפוטנציאל לכתוב את הרומן הישראלי הגדול – כאן יש לי פוטנציאל אדיר, כלומר סיכוי כמעט אפסי למימוש בטווח הנראה לעין, או הבלתי נראה. הנה פוטנציאל שאני יכול לבנות עליו לעוד שנים קדימה.
  • הפוטנציאל להתעשר – תראו, עם שכל ומוטיבציה כמו שלי, אין בכלל ספק שהפוטנציאל להתעשר עצום, ואם אני רק אקפיד לשמר את הפוטנציאל הזה, אני יכול להמשיך איתו, להערכתי, עמוק לתוך שנותיי המאוחרות בלי שום סיכוי להסתבך או לשנות מצב.
  • פוטנציאל להיכנס לפוליטיקה – כי אנשים כמונו, זה בדיוק מה שהפוליטיקה הישראלית צריכה כיום. ותצטרך תמיד. הפוטנציאל שלי להיכנס לפוליטיקה יתקיים לנצח כל עוד זה תלוי בפוליטיקה. ואני סומך עליה שתמשיך כמו שהיא.
  • הפוטנציאל למצוא את האושר, או לפחות לעשות קריירה מהחיפוש – ככל שאני מחזיק מעמד יותר שנים בתחום האומללות, הפוטנציאל למצוא את האושר רק גדל, ואני חוזה כאן לפיכך גדילה אינסופית.
  • הפוטנציאל להמציא פורמט/ סטארט-אפ/ רעיון חדשני – למעשה אני ממציא אותם כמעט כל שבוע, וממציא חדשים בשבוע שאחרי. שוב – פוטנציאלעצום להמשיך עם זה שנים.
  • הפוטנציאל לעשות טריאתלון – מבנה הגוף שלי מרמז על הפוטנציאל הגדול. מבנה האישיות שלי מרמז על השנים הארוכות שהפוטנציאל יישמר ככזה.
  • הפוטנציאל לוותר לעצמי ולהגיד, "די, אתה מי שאתה, לא מי שאתה יכול להיות, ותסתפק בזה" – לא. אין סיכוי. כי אני תמיד אשאף להיות עוד יותר פוטנציאל ממה שאני כיום. שיפור מתמיד – זה הסוד של כל מקצוען.

כל המחשבות האלה עזרו לי להבין שלא אמורה להיות לאף אחד בעיה גם עם פוטנציאל בן 60, 80  ואפילו מאה. בכל שלב בחיינו אנחנו מלאי פוטנציאל להיות מה שכבר לא נהיה כי סך כל כישורינו הביא אותנו בדיוק עד למקום שבו אנחנו אמורים ויכולים להיות. ואם רק נדע למנף כמו שצריך את הפוטנציאל העצום שלנו, אין בכלל ספק שתמיד יימצאו האנשים שיאמינו בו – לפעמים במשך שנים על גבי שנים בלי להתייאש! לכן אני אומר: לעולם אל תפסיקו להאמין בעצמכם ובפוטנציאל שבכם. כי הוא, ורק הוא, ייקח אתכם למקום שבו אתם רוצים להיות באמת: פוטנציאל.

 (פורסם ב-20.3.2012)

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s