מיציתי?

בשבת האחרונה קרה לי משהו מוזר: חזרתי להיות נורמלי. קמתי מהמיטה, הילדים כבר היו ערוכים ומוכנים לפעילות מזה שעתיים, ופשוט, משום מקום, לא בא לי. ממש לא יכולתי להביא את עצמי לזה. כלומר, שבת בבוקר, אלוהים. כרגע התעוררתי. המחשבה על לצאת עכשיו עם הילדים לבריכה ציבורית רועשת ולקפוץ לתוך איזו פיסת מים זעירה בין מאות…

של מי החיים האלה

בשבת בצהריים, אחרי הפארק, רצינו ללכת למסעדה, אבל אז הילדה, שבדיוק מלאו לה שש דקות של צרחות במושב האחורי של האוטו תוך שמאמצי ההסדרה והפסקת האש עולים שוב ושוב בתוהו, צרחה: "אני שונאת מסעדות! אני לא יוצאת מהאוטו אם אתם הולכים למסעדה!" זה לא חדש; בזמן האחרון הילדה מסרבת לקבל את הקונספט של מסעדה, ואנחנו…

שואתוש שלנו

מה היה קורה אם לאווה, הילדה מהשואה, היה אינסטגרם? קודם כל, סביר שקצין נאצי אחראי כבר היה תופס את ההורים שלה לשיחה צפופה ומסביר להם שזה לא בריא לתת לילדים רשתות חברתיות בגיל צעיר כל כך. חוץ מזה, בחייאת, מה הלאה? תיכף תשאלו היה היה קורה אם לסבתא שלי בשואה היה כרטיס 10-ביס שאיתו הייתה…

מתי ויתרתם על החלום

החברה שהקמתי וניהלתי הייתה תאגיד גדול של מוזיקה, טלוויזיה וקולנוע. המשרדים שלנו היו מדהימים. הכניסה הייתה דרך מפל של אורות כחולים ומסוע מהיר. האמנים שהחתמנו זינקו בהתמדה מפתיעה לראשי המצעדים. המכירות היו היסטריות, ההצלחה בינלאומית. לחברה קראו "גל כחול". כן, אני יודע, זה נשמע יותר כמו שם של חברת ניאגרות או מוצרי פלסטיקה לאמבט, אבל…

משפחה נורמלית

הרגע שבו הכל מתפרק מתחיל משום דבר; אנחנו חוזרים בשישי בערב מחברים, אנחנו עייפים, רוצים רק להשכיב את הילדים ולהישכב בעצמנו, ואז הילדה מתיישבת על הספה בסלון, ובלי שום סיבה ספציפית היא מתחילה ליילל, ואז לצעוק, ואז לצרוח. עכשיו תראו; הילדה שלי צורחת כמו שלינוי אשראם מתעמלת; ברמה גבוהה, עולמית, זוכת מדליה. היא ממשיכה לצרוח…

שני ימים באוגוסט

יום שישי. טמפרטורה בחוץ: הרתחה מלאה התעוררתי בבוקר, השעה הייתה שמונה והילדים היו ערים מזה שעתיים. בשמונה וחצי הם כבר היו ערים מזה ארבע שעות. לא ידענו מה לעשות איתם מעכשיו ועד שיחלפו 12 השעות שאחריהן זה יהיה לגיטימי להחזיר אותם למקום שממנו באו – המיטה – ובסוף אהובתי אמרה: "בוא נקפוץ איתם לנמל", בטבעיות…

אבו מה זה

כמו כל מחלה כרונית שמתחילה כמעט בלי שהחולה יבחין, גם אני לא ייחסתי יותר מדי חשיבות לסימפטום הראשון, כשהילד בא ואמר שהוא רוצה כלב. "יופי, חמוד", אמרתי לו, כמו שאני מגיב על כל דבר שהילד אומר, כי אני הורה עכשווי ואנחנו נותנים לילדים חיזוק חיובי – מרגע שהם נולדים ועד הרגע שאנחנו מתים – על…

אבא אטום

האיש שלא אכפת לו מהילדה שלו ישב איתה במקדונלדס בשבוע שעבר. היא הייתה אולי בת ארבע, רזה וקטנה. הוא היה אולי בן בליעל, גבר גדל-גוף וכבוי מבט. על המגש הקטן מולה הוא הניח טלפון נייד ובו רץ פרק של "דורה", והוא אפשר לה לאכול תוך כדי שהיא יושבת מולו וצופה בפרק. מבטה של הילדה נע…

ילד מכור, ילד מותר

תגידו, אני יכול לנצל את העמוד הזה, רק פעם אחת, למטרות אישיות לגמרי? טוב, מה אני שואל, אני פשוט אעשה את זה: תעזרו לי. בבקשה. אני הורה במצוקה. הילד שלי נפל בפורטנייט – אם אתם לא יודעים מה זה, פשוט תתרחקו מכאן, תעבירו עמוד, אל תנסו לברר, אל תחשבו על זה יותר – ואין לי…

מתנות גדולות

חנות הצעצועים הטובה ביותר בניו יורק נמצאת די רחוק מהשדרה החמישית – למעשה תצטרכו לנסוע בשבילה קצת, אבל מה לא עושים כדי לדעת שיש מתנה לילד מחו"ל והפינה הזאת סגורה? ככה תגיעו לחנות: אתם יוצאים ממנהטן (אל תפחדו, ניו יורק נמשכת גם קצת אחריה), לוקחים מונית קצרה עד לניוארק, משם מטוס, ממנו אתם יורדים ישר…

לקום אתמול בבוקר

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? את אותם הדברים. אותם הדברים. אותם הדברים. אותם הדברים. מתנודד בכבדות מטושטשת לעבר המטבח. מפעיל טוסטר-אובן. זורק פנימה את הלחמניות לילדים. מוציא את הקורנפלקס והחלב. מכין את הצלחות שלהם. ממלא להם מים בבקבוקים. שולף את הלחמניות וחותך במרכז. גבינה צהובה בשבילו, טונה וקוטג' בשבילה (לילדה יש טעם חולני בכל…

אחי, אתה הסימפטום

אחי, שמע, אחי, מה אתה מתחשבן איתי, אחי, כשאני קורא לך אחי? עכשיו תקשיב טוב, אחי ואחים שלך: אתם לא אחים שלי. אתם, תודה לאל, לא משפחה שלי בכלל. לא קשורים אליי בשום דרך. הייתי מנסה לטעון שהקשר היחיד בינינו הוא מגדרי – כולנו גברים – אבל גם זה לא יהיה מדויק; גברים מפסיקים, בעיקר…