האמת היא שתכננתי לכתוב משהו בשם "דברים שהפסדנו לקורונה". זו הייתה אמורה להיות רשימה יפה ומשכנעת של דברים שהלכו לנו לאיבוד בקורונה, וזה נשמע כמו רעיון כל כך טוב עד שלא יכולתי להתאפק ואמרתי לעצמי: יאללה, שפוך עכשיו כמה כאלה, בוא תתחיל לגבש את הרשימה.התיישבתי מייד, והנה הרשימה שיצאה לי: 1. הילדים. הפסדנו את הילדים…
קטגוריה: ילדים
כלבה מהגיהנום
באמת שהחזקתי מעמד יפה. ממש יפה. כמעט חצי שנה לקח לי עד שאמרתי בקול רם את המשפט הצפוי "זה אני או הכלבה. תחליטו" והילד הרהר בזה למשך ארבע שניות ופסק: "אבא, היא נשארת".רציתי לצעוק עליו שיישב או לקשור אותו בחדר, אבל אין לי שום סיבה להניח שמה שלא עבד על הכלבה יעבוד עליו. במקום זה…
איך להישאר רגוע ולצאת מדעתך
עוד בוקר נפלא שבו אני לוקח את שני ילדיי לגנים, בן החמש פוסע לידי בצעד עליז, ובת השנתיים תחובה מתחת לבית שחיי, מתפתלת ובוכה כמו צלופח מוטרף שגז מדמיע הותז לעברו. היא צורחת "לא רוצה!!", פניה אדומים ורטובים מזעם תינוקי, צווחותיה נשמעת ברדיוס הגורם לציפורים לנוס בבהלה ולסנאים בסנטרל-פארק, רק 9,108 ק"מ מפה, לזנק על…
למה הבאתי אותם
"אני מפחד שבסוף הוא יקים פה רודנות אמיתית"."מה יקים? הוא כבר הקים. כשראש הממשלה שלך חותם על הסכם מדיני שגם לשר הביטחון וגם לקבינט שלו אין מושג מה כתוב בו, על דעת עצמו, זאת לא רודנות? כשיש לו גנרל פרטי בצורת ראש המוסד וזמן שידור בלתי מוגבל בפריים-טיים בכל פעם שמתחשק לו – זאת לא…
קח, תקשיב לזה
מה יהיה עם פינק פלויד? בזמן האחרון אני מודאג בקשר אליהם. גם בקשר לג'נסיס, אם כבר מדברים. גם בקשר לקינג קרימזון. וסופרטרמפ. ובמידה מסוימת הרולינג סטונס. ודיוויד בואי. וסטיבי וונדר ודיאנה רוס. והג'קסונים. וכל הסצינה של הטריפ-הופ והבריט-פופ. ואומת הדאנס. ופליטווד מק והנשרים. והפאנק. וההיפ הופ של תחילת הדרך. וכמובן האייטיז – האייטיז האומללות, המתוקות,…
ילד של אבא, מה אתה מתבגר
"אתה חייב לראות, זה קורע", הילד קורא לי, ומראה לי סרטון טיקטוק שבו איזה יוטיובר – שנראה כאילו אף אחד לא סיפר לו שהסגר הראשון הסתיים ואפשר כבר ללכת להסתפר אצל ספר – מחקה את אמא שלו צועקת עליו בקולו של בובספוג. "כן, מצחיק", אני לא צוחק. שעה אחר כך, הילד שוב קורא לי. "לא,…
הכלב הראשון שלי
רחרחתי את האוויר בחשדנות, השפלתי מבט, גירדתי לעצמי קצת את האוזן וייבבתי חרישית כשהגענו לפתח תקווה לאמץ את הכלבה. לא רציתי כלבה. גם לא כלב. לא רציתי להיכנע לתכתיבים – והנה בכל זאת אני כאן, נכנע בלי להיות מוכן. נוסע עם הילדים והאישה, מצונף במושבי, שמוט אוזניים, בדרך למקלט לחיות בחלק הפחות אופנתי של פתח…
היי דרומה לבריכה
"חמודים, אז מה היה לכם הכי כיף באילת?", אהובתי שוב עושה את הטעות ושואלת כבר בקילומטר השני בדרך חזרה לת"א. אלוהים, אני מקווה שאני לא נכלל בחמודים, כי הכי כיף באילת היה לי הרגע הזה ממש, שבו אנחנו כבר קילומטר וחצי – במזגן, באוטו – בדרך חזרה הביתה. "בבריכה!" הילדה פוסקת, והילד חושב על זה…
שוהים חוקיים
בשבת שעברה לא יכולתי יותר. "יאללה, בואו, יוצאים לטיול", אמרתי לילדים, שבשלב זה היו מותכים למסכים שלהם כמו גבינה צהובה לטוסט, ולכן ענו לי בדרך היחידה שיכלו: התעלמות. דווקא הרגשתי שאנחנו מתקדמים – זה היה יותר ממה שקיבלתי מהם עד עכשיו – וכשאהובתי אמרה: "השתגעת? איזה טיול?" הרגעתי אותה: "טיול באוטו. אנחנו לא נצא מהאוטו….
האנשים שבאמצע
נעים מאוד, אנחנו האנשים שבאמצע. בעצם לא. לא נעים מאוד. אנחנו האנשים שהגיעו לגיל שבו הם נמצאים בדיוק בין הילדים שלהם להורים שלהם. וכולם זקוקים להם, ובו-זמנית מתרחקים מהם. אנחנו האנשים שצריכים לקום בבוקר, לארגן ולהסיע את הילדים לבית ספר, ואז לנסוע לאמא או אבא ולארגן ולהסיע אותם לבדיקה רפואית, ואז לנסוע לעבודה – שתיכף…