אל תעשה ילד שלישי. ולהיפך

ב

ילד שלישי

תקשיב לי טוב עכשיו. כן, אתה. אני. תקשיב לי.
אתה לא עושה ילד שלישי. לא בא בחשבון. תקשיב למה שאלוהים בעצמו אומר לך כרגע: תשחית את זרעך לשווא! כי אתה את שלך כבר עשית; יש לך ילד, יש לך ילדה, מה עוד נראה לך שאתה יכול להביא לעולם – דולפין? אלוהים נתן לך במתנה את החיים על פני הגינה. והנדנדנות. אם הוא היה רוצה שתביא עוד ילד, הוא היה מסבך אותך עם שני בנים או שתי בנות ברצף, או משאיר אותך רווק ונותן לך חברה טובה שמתה לילד.
אז תזכור את מה שתמיד אמרת לאחרים: ילד אחד – שירות חובה. ילד שני – מילואים. ילד שלישי – טוב, מה אתה, מורעל של ילודה? מפחד לצאת לאזרחות? יאללה, קבל שחרור.
אתה לא צריך שלושה ילדים. מה השלישי ייתן לך שהשנייה עוד לא לקחה? מה השלישי יביא איתו ששני הקודמים עוד לא המאיסו עליך? אתה לא צריך עוד ילד. נכון – השעון הביולוגי של אהובתך ניגש אליך אתמול בערב ואמר לך: 'אתה רוצה להזמין עוד משהו? כי אנחנו תיכף סוגרים את המטבח'. ונכון שאתם בדקה ה-93 של אהובתך להיכנס להריון לפני ששניכם תהפכו לאייטם חדשותי במקרה שהיא תצליח. זו בדיוק הסיבה לשרוק לסיום המשחק בתוצאה היפה שניים.
אז תפסיק להסתכל לצדדים ולראות את כל החברים שלך שחצו את שני הקווים ועברו לשלושה. יודע מה? תמשיך להסתכל ולראות אותם; את החיים המשובשים שלהם, את טירוף המערכות, את הלוגיסטיקה האינסופית, את הזוגיות הגוססת, העייפות הכרונית, ההזדקקות הנואשת לעזרה מבחוץ  – וכל זה בשביל מה? בשביל לגרום לאנשים כמוך, עם שניים, להגיד לעצמם: אנחנו בפיגור?
כי אם זו המטרה, זה דווקא מצליח להם יופי; כי התחרותיות שלי לא מפסיקה לבעוט בי ולשאול מה לעזאזל קורה איתי ואיך זה שאני עדיין תקוע על שניים, בזמן שחברים שלי פותחים פער שהופך אותם לכל כך הרבה יותר אומללים ותשושים ממני. מה קורה איתך, התחרותיות שלי צועקת עליי, גם לך מגיע להיות אומלל ותשוש כמותם! הרווחת את זה!
אבל אז אני עוצר את עצמי. מסתכל על הדבר המצוין שיש לי. בן ובת. מושלם. הגשמתי את החלום ה… טוב, אולי לא ישראלי – החלום הישראלי הבורגני מכתיב כרגע שארבעה הם השלושה החדש – אבל לבטח את החלום הניו-יורקי. החלום על משפחה עירונית קטנה ושמחה. אסתטית. נוחה לתפעול. מה אני צריך גלגל חמישי?
ואני כבר לא ממש צעיר. התחלתי להביא ילדים בגיל שאחרים מתחילים להביא הפנייה מרופא משפחה לקולונוסקופיה עונתית. ואני יודע שהרבה לפני שאזכה לרקוד בחתונת בני הבכור, אני אצטרך לבקש מאחותו לעזור לי להיעמד ליד ההליכון כדי להתחיל במסעי בן עשרים הדקות מהשולחן לבופה. ואני מכיר את הסיכונים שבילדים שבאים בגיל מאוחר; כלומר, מה אם הילד השלישי ייצא, חס ושלום, לא תקין? אני לא אסלח לעצמי. או לזרע שלי, שלמעשה כבר הגיש בקשה לשחרור מוקדם. לטענתו הוא כבר מזמן לא בכושר לשחות חתירה אולימפית לעבר ביצית; לא, הוא יותר בעניין של לצוף על המים עם משקפי צלילה גדולים ומצבט אף, לקרוא קצת עיתון תוך כדי ולהיסחף בנינוחות לאן שהזרם לוקח.
אז אל תביא עוד ילד, אני אומר לעצמי. תתאפק. תהיה ריאלי. כל אחד צריך לדעת את מגבלותיו, ואתה חצית את שלך כבר כשהתחייבת לילד אחד, ואז לשנייה. כבר יצאת גיבור. אל תנסה לצאת גיבור.
ובינינו, אתה הרי רק מחכה לקבל את החיים שלך בחזרה. בינתיים קיבלת בערך עשירית מהם בחזרה. כשהם יהיו בני – קשה לדעת, אומרים לך שבאזור 25 – אתה תקבל קרוב ל-90 אחוז מהחיים שלך בחזרה. ותוכל לנסוע, סוף סוף, לאוסטרליה. מה, אתה לא רוצה לנסוע לאוסטרליה בגיל שבו תוכל עדיין לטוס 20 שעות רצוף בלי מדללי דם?

***

תקשיב לי טוב עכשיו. כן, אתה. תקשיב לי: תעשה עוד ילד.
כי אתה יכול. עדיין. כי הילדים שלך, אהובי חייך, גדלים כל כך מהר (גם כשזה נראה, בעיקר בשבתות אחר הצהריים, כל כך לאט) וכי תיכף הם כבר לא יגידו לך, ללא כל התגרות מוקדמת מצדך, שהם אוהבים אותך. ותיכף הם יפסיקו לעוט עליך עם כניסתך הביתה ולדרוש את כל החיבוקים הבלתי נגמרים שלהם, ותיכף הם יפסיקו, בעצם, להיות ילדים קטנים וייעלמו לך לתוך – הצילו – איזו בגרות גופנית ורגשית שלא תהיה מוכרחה אותך צמוד.
ואז מה? אז אתה תהיה, רשמית, איש זקן ובלתי נחוץ – מלבד פרוצדוראלית וארנקית ומוטורית. אתה תהיה פונקציה בחייהם.
ואתה חייב ילד קטן כדי להישאר צעיר ונחוץ ואהוב ללא תנאי. כדי להיות מסוגל להרים מישהו על הידיים גם כשהוא כבר כמעט כבד מדי. להרכיב אותו ברחבי הבית על הגב התפוס שלך. לתת לו את הילדות החלומית שמגיעה לו – וכשהיא מגיעה לו, היא מגיעה גם אליך.
אם לאורך המון שנים נמנעת מלעשות ילדים במחשבה שברגע שתביא ילד תאבד את החופש המוחלט שמשאיר אותך צעיר ורלוונטי, עכשיו אתה צריך עוד ילד – ואולי אפילו עוד אחד אחר כך – כדי להרגיש צעיר ורלוונטי. הפכת לדרקולה של ילדים קטנים; אתה צריך עוד ועוד מהם כדי לא להזדקן לעולם.
תעשה עוד ילד כי שלושה זה מינימום. כי שניים זה לאשכנזים עצובים. כי מה שעשית עד עכשיו – אח ואחות – זה נחמד, אבל אתה אוהב אותם, נכון? אז מגיע לפחות לאחד מהם אח או אחות מאותו מין כדי שיהיה לו/לה חבר/ה הכי טוב/ה. אולי אפילו לשניהם.
תעשה עוד ילד כי הם יגדלו זה את זה, כמו שאומרים לך כל האנשים שרצים כרגע בטירוף למכונית כדי להספיק להוציא את הבינוני מהגן. תעשה עוד ילד כי יש לך חברים שעשו שלושה ואז אימצו עוד ילד, והם נראים לגמרי שפויים ומתפקדים – ואין שום סיבה שלא תהיה כמותם אם רק תיוולד מחדש בתור מישהו אחר לגמרי.
תעשה עוד ילד כי הבית יהיה תמיד רועש ושמח ומבולגן כמו שאתה לא יכול לסבול, אבל רוצה כל כך.
תעשה עוד ילד כדי לפזר סיכונים; כי אם הראשון יחזור בתשובה והשנייה תהפוך שמאלנית יותר ויותר עד שתצטרף לבסוף לדאעש, לפחות השלישי יעשה את האקזיט בטרם יתחתן עם יפנית ויעבור לקליפורניה.
תעשה עוד ילד כי הבית גדול מספיק, המכונית לא, והכסף ממילא לוחץ. תעשה עוד ילד כי זה חשוב לדמוגרפיה – אתה יודע, תל אביבים שמאלנים בקושי מתרבים בתנאי השבי הנוכחיים. תעשה עוד ילד בעיקר מכיוון שתמיד יש סיכוי שהשלישי יהיה המופלא מכולם, ואתה לא תסלח לעצמך אם לעולם לא תכיר אותו.
תעשה עוד ילד כי אמרתי לך. וכי אמרתי לך שלא. תעשה עוד ילד כדי להיות, פעם אחת בחיים, החלטי.

מודעות פרסומת

תגובה אחת הוסיפו את שלכם

  1. יפעת הגיב:

    הי רענן. מה קורה בסוף עם עוד ילד? כי אני חוזרת מדי פעם לקרוא את הכתבה שלך כשאני מתלבטת. וגם עושה חיפושים בגוגל של "אני לא רוצה ילד שלישי" וגם חיפושים של "אני מתחרטת שאין לי ילד שלישי" ובשביל הגיוון "should I have another child", מתנדנדת הלוך וחזור בשאלה – ילד שלישי כן או לא?
    אתמול בגחמה רגעית ואחרי לחץ בלתי מתון מבן הזוג שלי קבעתי להיום תור לרופאת נשים להוציא את ההתקן. התור עוד שעה ועדיין לא החלטתי מה לעשות. בינתיים אני מנסה להסתמך על הגורל, שאלתי את כל מי שפגשתי היום כמה ילדים יש לו, והחלטתי שלקראת התור אני אעשה ממוצע ואוציא את ההתקן רק אם מספר הילדים הממוצע קרוב יותר ל-3 מלשניים (כרגע 3 זוכה). אני גם אזרוק מטבע ליתר ביטחון ואם יצא פלי אני אותר על הרעיון. וחשבתי שאולי אני גם אשאל את רופאת הנשים מה דעתה (אולי יש לה דעה מגובשת?). אני מוכנה גם לצאת לרחוב לשלם למישהו שיחליט. מה אתה החלטת?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s