לילדה הייתה בת-מצווה השבוע.עשינו מה שכל הורה היה עושה במקומנו ונכנענו ללא תנאי לכל התנאים.שילמנו על בוק בשבילה – הילדה החכמה שלנו ידעה להימנע מצילומי פתיינות על סוס, ובחרה בצילומי פתיינות בבגדי מחול ובלט – וסגרנו עם מועדון בשם "פסק זמן" ברמת השרון, שמתמחה בבנות-מצווה מאז 1987 (שנתיים לפני המצאת הבת-מצווה, אם לדייק היסטורית) –…

מגיע רגע כזה בחיי אישה –אוקיי, בחיי אשתי – שבו חברה טובה שלה חוגגת, נניח, יום הולדת 50, וכל חבורת הבנות שמקיפה אותה, כולל אשתי, אמורה להרים לה עד כדי כך שהן לוקחות אותה ליוון ומשחקות שם במאמא-מיה משך שישה ימים רצוף. עזבו, יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע.הרגע הזה הגיע השבוע.וכשאהובתי יצאה לנתב"ג…

טוב, אמרתי לעצמי ולמדינת ישראל כשעליתי למטוס לאירופה עם המשפחה לפני שבועיים, תנו לי רק שעה-שעתיים עד שאני סופית מחוץ לגייט, מחוץ לנתב"ג, מחוץ למרחב האווירי של ישראל, וקדימה, תנו בראש. כל מה שתכננתם ואיימתם.הנקמה של חיזבאללה? ההתחשבנות של איראן? טילים בלתי פוסקים על ת"א? החרבת ביירות? שלושה ימים בממ"ד, ישן כפיות עם טרנזיסטור וקופסת…

השבוע אמרתי בשיחה "פארה פוסט". למעשה מה שאמרתי היה שלא רק שאין לי אמנות בבית, אפילו "פוסטר של פארה פוסט" אין לי בחדר שינה.אל תשאלו למה התכוונתי.כלומר, אם אין לכם מושג, תשאלו. זה בסדר. גם לבנאדם שאיתו דיברתי – לדעתי הוא בן שלושים ומשהו – לא היה מושג. מה פוסטר? מי זאת בכלל פארה פוסט?…

הפעם הראשונה שהילד שלי מנצח אותי בשח מגיעה כבר בפעם השנייה שאנחנו משחקים.לא קשה לנצח אותי בשח; למעשה, לא-לנצח אותי בשח זה קשה. אני גרוע בזה. גרוע מאוד. אני יודע איך כל כלי אמור לזוז, רק שאין לי מושג לאן, מתי ולמה.בקיצור, אין לי אסטרטגיה, אין לי טקטיקה, אין לי את היכולת לראות שלושה מהלכים…

הילד תיכף בן 13.מה תיכף, עוד שבוע.אני כמובן מתרגש נורא, כי בכל זאת, לעזאזל, השקענו את כל המאמץ והכסף הזה באירוע וזה באמת היה מוגזם, אפשר לחשוב, כולה בר-מצווה – זה לא שהוא מתחתן, כן? – ולך תדע אם יבואו מספיק אנשים, ואם לא יהיה להם חם מדי, קר מדי, צפוף מדי, לא מספיק טעים,…

יש לימודים! שנת הלימודים – ותודה להוריי, לסוכן שלי וכמובן לאשתי, שבלעדיה מי ומה אני – נפתחה כסדרה. למרות שבינינו, גם אם שנת הלימודים נפתחת כסדרה, כולנו יודעים שהיא לא נפתחה כסדרה; היא נפתחה כפרק בודד, די קצר – משהו כמו חצי שעה מז'אנר הקומדיה בעיקר – שיסתיים מיד עם פרוס החגים.המצב ידוע: מערכת החינוך…

לא יודע מה חשבתי לעצמי כשגררתי את המשפחה ל"קיאקי כפר בלום". בעצם אני די יודע מה חשבתי לעצמי: שאנחנו נפליג בקיאק, או בסירת גומי, או באבוב, באזור כפר בלום. נשמע סביר, לא?הם ממש גדולים בביזנס, כפר בלום. לטענתם הם מהראשונים שבאו עם הקונספט הזה של לקחת משהו מתנפח, לשים אותו על מי הירדן ולהתיישב בתוכו…

לעולם לא אשכח איפה הייתי ביום שבו שטראוס-עלית הורידו את שוקולד פרה מהמדפים. הייתי בבית, מכין צהריים לילדים, ואחר כך הלכתי איתם למינימרקט השכונתי לקנות כמה מצרכים, ואז הסעתי את הילד לחוג כדורסל. יודעים מה? די בטוח שאני אשכח איפה הייתי, כרגע זה פשוט עדיין טרי.אבל ברגע הראשון ששמעתי על ריקול הממתקים הגדול הייתי משועשע;…

פעם הייתי מהאנשים האלה ששואלים כל שתי דקות איפה הטלפון הנייד שלהם ואם מישהו ראה אותו. זאת הייתה התקופה הטובה, כי עכשיו אני יודע, בכל זמן נתון, מה התשובה: הוא אצל הילדה. היא משתמשת בו כדי לעשות את רוב מה שהיא עושה בזמנה החופשי בימים אלה: מסתכלת על עצמה.כן, היא יכלה להשתמש בסתם ראי –…