תראו; מה בסך הכל רוצה בנאדם ממוצע – אני, נניח – מבית הכנסת שלו? קודם כל, שיהיה שם כשצריך אותו, שהמזגן יהיה הגיוני, שייתנו לבנאדם איזה מקום לשבת למרות שהוא מגיע לבית כנסת רק במרווחי זמן גיאולוגיים (ערב יום כיפור, שמחות ואסונות), ואם אפשר שיקראו מהסידור בקצב נורמלי כדי שיהיה לו מושג, אפילו קלוש, באיזה…

ישראלים רבים, ואני גאה להגיד שמדובר בי ("אני מכיל המונים", כמו שכתב המשורר וולט וויטמן) שואלים את עצמם לא פעם: כאילו, מה? מה יש לאנשים, שמספרם לא קטן והם מונים את מה שנדמה בסקרים כ-24 מנדטים יציבים כבטון, שהם ממשיכים להאמין, לציית וללכת בעיוורון גמור אחרי בנימין נתניהו והקרקס המעופף של ממשלתו?כלומר, מה בחמשת חושיהם…

האם להתחיל מההתחלה – שבה ראינו את הספה הזו בחנות רהיטים של המאיון (אין הרבה, תנחשו לבד. לא, לא זו, השנייה) – התאהבנו בה, שמענו את המחיר וידענו מייד שזו תהיה פשיטת הרגל הסופית שלנו, אבל לפחות היא תהיה שלנו, הרגל והספה? או האם להתחיל מהסוף, שבו הדבר הענקי, המופרז והמעקצץ הזה מוטל אצלי בסלון…

היה הייתה פעם, מזמן – הרבה לפני שעידן עמדי התחיל לקרוא למוזיקאים שתרמו לחיי כל כך הרבה יותר ממנו "אפסים" – בחורה בשם דפנה. דפנה טלמון. אתם אולי זוכרים אותה – זה קרה לפני שלושה שבועות בערך, פרק זמן גיאולוגי במונחים ישראליים עכשוויים. בכל אופן, לא חשוב; אותה דפנה – בחורה שמעולם לא הלכה בתלם…

זה קורה ב"אורבן אאטופיטרס", רשת אופנה היפסטרית ענקית, בינלאומית, שגם אני עוד הספקתי לקנות בה בגיל 22 בגדים מכוערים כל כך עד שבדיעבד אני מכחיש שבכלל הייתי בן 22, ועכשיו הילד שלי עומד לקנות בה את אותה סחורה, ואין ספק שההיסטוריה חוזרת, פעם כטרגדיה,, פעם כפארסה, ופעם כמכנסי באגי גרועים.אנחנו בקמדן, לונדון, והוא מודד ומתחבט…

מעולם לא רציתי להיות בעזה. לא רציתי – ואני עדיין לא רוצה – שילדיי או חברים שלי יהיו שם. לא כחיילים, לא כתושבים, לא בכלל. מה לי ולעזה? מה לנו ולעזה? מה איבדנו שם?איבדנו מאות חיילים רק במלחמת "חרבות ברזל".איבדנו מאות אזרחים בטרור עזתי מאז 67'.איבדנו את הכבוד העצמי – החל מילדינו המגויסים שצריכים להוציא…

"יש רעב מזעזע בעזה", אני אומר לחבר שלי עידו בזמן שאנחנו משתרכים בתור לפלאפל "הקוסם" והוא מייד עונה לי כמו שמגיע לי: "השווארמה פה גם ממש טובה אבל בגדול באתי עם דודא לפלאפל"."בעזה אלפי ילדים מסתובבים עם סירים ריקים ומתחננים לשארית מרק ואתה מתחבט על שווארמה", אני מנסה בכוח לגרור אותו, והוא רק מסתכל עליי…

לעזאזל איתך, עם ישראל חי, אין לי מושג איך אתה עושה את זה.איך אתם עושים את זה.איך בסוף כל זה מזרים לכם את הדם בוורידים טוב יותר. מפמפם אדרנלין כמו ששום דבר אחר לא מצליח. מייצר – בואו נודה, אנחנו מכירים את עצמנו טוב מספיק בשלב זה – איזה סוג מוזר של, כן, חיוניות. סיפוק….

אדם במלואו. הוא אדם צעיר במלואו. אדם צעיר ומזהיר ויפה וגבוה וחייכן במלואו. אדם צעיר שאוהב את "זן ואמנות אחזקת האופנוע", "התפסן בשדה השיפון", "זאב ערבות" של הרמן הסה. אדם צעיר שאוהב אותם כל כך עד שהוא מקריא מהם לחברים הלוחמים שלו, כשהם באזור לחימה ואין להם אינטרנט, וכל מה שיש להם הוא חבר מהפלוגה,…

זה הזמן לצאת מהמחילה ולהגיד: גם אני הכרתי את עירית לינור. עבדתי איתה. שידרתי איתה. חלפתי לידה במסדרונות. אחח, איזו בחורה היא הייתה. מעצבנת למדי. אבל מה, היה לה קול כזה, בלתי נעים. מה שכן, חייבים לומר לזכותה שתמיד ידעה לחבר שני משפטים למשפט שלישי שיביא לך את החלסטרה. ואף על פי כל המגרעות האלה,…