מה איבדנו כאן

הסוסיתא – בעיקר הסוסיתא – עדיין מדהימה אותי. כלומר, מה זה היה, הדבר הזה? איך העזנו? מדינה בת דקה וחצי, עוד לא בת-מצווה – ובהחלט יש לנו על הראש גם מלחמה או שתיים לארגן – מחליטה שהיא, ובכן, תייצר מכונית. שלמה. כמו, נניח, הגרמנים עם המרצדס שלהם. כמו, נאמר, האמריקאים עם השברולט שלהם. למה לא?…

השמאלני האוטומטי

אין לי מושג מתי התחלתי להיות שמאלני מקצועי – אבל בשנתיים האחרונות זה עבד בשבילי לא רע; יש בזה פרנסה. קודם כל, כי לא נשארו כל כך הרבה מאיתנו – ואתם יודעים איך זה בשוק החופשי; הביקושים עולים ככל שהסחורה והלכת ואוזלת; וחוץ מזה, כשמאלני אתה צריך לריב כל הזמן עם ישראלים וכמעט כל הזמן…

זולגות הדמעות מעצמן

התחלוא הבלתי צפוי מופיע משום מקום. כמו שיכור בבר אירי, הוא פשוט מתחיל בלי התגרות מוקדמת. כמו חמותך על סף הדלת בסופו של יום עבודה מפרך, כשכל מה שאתה רוצה הוא להתפרק על הספה – הוא פשוט מופיע. לפני שבוע התחילה העין השמאלית שלי לזלוג בלי סיבה נראית לעין (השנייה). בהתחלה מחיתי את הדמעות –…

הגבר הטוב

אנחנו הגברים הטובים, הוא אומר לי. תחשוב על זה, היית מאמין? אנחנו. איך נהיינו פתאום הגברים הטובים? ועד כמה זה בלתי נסבל מבחינת, בוא נגיד, הנשים? כל הנשים? כל המין הנשי? שהגברים הכי טובים שיש הם, כאילו, אנחנו? הוא צודק. אנחנו יושבים באיזה בר ביפו, שני גברים באמצע (אנחנו מעדיפים לראות בזה שליש עם צ'ייסר)…

תכריחו אותי

אני מוכרח להתחיל להכריח את הילד שלי לעשות משהו. מוכרח. אבל אני לא מצליח להכריח את עצמי להכריח אותו. אני יודע שזו בעיה, כי הילד שלי בן שמונה ותחומי העניין שלו כוללים, בסדר לא-משנה, משחקי מחשב, משחקי וידאו, משחקי טלפון נייד ומשחקי דמיון שבמסגרתם הוא מדמיין שהוא במחשב תוך שהוא גוער בי לפנות כבר את…

זולגות הדמעות מעצמן

התחלוא הבלתי צפוי מופיע משום מקום. כמו שיכור בבר אירי, הוא פשוט מתחיל בלי התגרות מוקדמת. כמו חמותך על סף הדלת בסופו של יום עבודה מפרך, כשכל מה שאתה רוצה הוא להתפרק על הספה – הוא פשוט מופיע. לפני שבוע התחילה העין השמאלית שלי לזלוג בלי סיבה נראית לעין (השנייה). בהתחלה מחיתי את הדמעות –…

תעזרו לי

לפני חודש יצאתי גבר לראשונה בחיי ועשיתי משהו שזיכה אותי באהבה ללא תנאי (יחסי מין עם אשתי, נו) – קופון חד פעמי שטרם מימשתי, אני מחכה למועד חגיגי, אולי אירועי שנת השבעים למדינה: פיטרתי את עוזרת הבית שלנו. העוזרת שאף אחד מאיתנו לא האמין שנצליח לאזור את האומץ, התעוזה, קור-הרוח, עוז-המצח ועוד איברים – ובראשם…

הילד קצת גזען

בפעם הראשונה שזה קרה – ובכן, הייתי רוצה להגיד שחשבתי שלא שמעתי טוב, אבל שמעתי מצוין. והתעלמתי. היי, אמרתי לעצמי, זה בסך הכל חוש השמיעה, בטהובן עשה קריירה שלמה בלעדיו. היינו אצל חברים במהלך ראש השנה, והילד שלי, שהשתולל עם אחד הילדים שלהם, קרא לו פתאום "ערבי מוסלמי". מין קללה שכזו. בכיף. בשגרה. בצחוקים. אנחנו…

של מי אתה, ילד?

לפעמים – למשל השבוע – מתחשק לי לכרוך יד סביב כתפו של יאיר נתניהו ולשאול אותו ברכות: "איפה אבא שלך, ילד?" ואז, כשהוא יצביע בכיוון הכללי, לקחת אותו ביד, לגשת איתו לאבא שלו ולהגיד לאבא: "נדמה לי שאיבדתם אותו, יכול להיות? הוא מסתובב פה כבר איזה זמן – מאז גיל 17 בערך – ולא באמת…

לאן הולכים הדברים

תופעת החפץ המתאדה הופיעה לראשונה כבר בתנ"ך – אני מדבר, כמובן, על התנ"ך שקיבלתי בתיכון ושהיה יקר ללבי, ושמור ונצור אצלי, עד שהתאדה מחיי ורק אלוהים יודע – אם כי סביר שלא – מה עלה בגורלו. מאז האובדן ההוא, תופעת החפץ המתאדה רק הלכה והתעצמה והפכה לחלק בלתי נפרד מחיי הבוגרים. בהתחלה עוד נדהמתי לנוכח…

כוח-העל שלי

לרוב אני לא רואה בעצמי גיבור-על. אפילו לא גיבור. באמת, גם את ההזדמנויות המעטות שהיו לי להפוך לגיבור – נניח לחבוט באיזה מוט סלפי בראשה של ילדה בת 14 שמתרוצצת לעברי עם מספריים ותיכף תתויג כ"מחבלת" החמצתי; מעולם לא יצא לי לנטרל אף ערבי, לחלץ אף יהודי, אפילו להניק תינוק פלסטיני לא הסתייע. כך שבאמת…

להבין את הימין

מי אתם, מצביעי ליכוד? לא, ברצינות, אני אשמח להכיר אתכם. כי אני לא מכיר אתכם. לא מכיר באופן אישי אף אחד שהצביע לנתניהו בבחירות האחרונות. למעשה הצלחתי לרוקן את כל סביבתי החברתית, הגיאוגרפית ואפילו האינטרנטית מליכודניקים – ותאמינו לי, זה לא היה קל; בכל זאת הם מונים קרוב למיליון ישראלים, כנראה שהם בכל מקום סביבנו,…