בואו נעשה משהו טיפה שונה מבדרך כלל. אני אספר לכם סיפור קטן. לא אני כתבתי או המצאתי אותו. למעשה, הוא כמעט זכה באוסקר. זה הסיפור:מילדרד, גרושה מבוגרת ממיזורי, שבתה אנג'לה נאנסה ונרצחה, לא רואה התקדמות בחקירת הרצח מזה שבעה חודשים. היא הרוסה, המומה, שבורת-לב, חייה מרוסקים. והיא מחליטה לשכור שלושה שלטי חוצות ולפרסם עליהם את…

בשבועות האחרונים שמתי לב לתופעה גופנית מוזרה אצלי: הרגל שלי מסרבת ללחוץ על הגז במכונית, והיד מסרבת להישלח להגה, כששיירת מאובטחת נוספת של איזה אח"מ פוליטי מגיעה מאחוריי ברמזור ומהבהבת באורות כחולים-אדומים ודורשת שאפנה לה גישה ואתן לה לעבור.לא מסוגל.טוב, בסדר: לא רוצה. טוב, עליתם עליי: לא מוכן. ובשתי מילים: שיקפצו לי.שיחכו ברמזור כמו כולם….

מתחילים כבר לראות את הניצחון המוחלט.של ממשלת נתניהו על מדינת ישראל.זה כבר ממש פה, אפשר כמעט למשש את זה: רק השבוע התברר שפרס ישראל בוטל השנה כי אייל ולדמן – ישראלי יפה, לוחם גולני לשעבר שהקים ומכר חברת טכנולוגיה מצליחה ונבחר על ידי ועדת הפרס כזוכה בקטגוריית היזמות – לא בא טוב למשפחת נתניהו אחרי…

כבר שבועיים שכל האנשים סביבי מתעסקים רב בדבר אחד: בלשאול אחד את השני "איפה אתם באפוקליפסה". לא במילים אלה, כי לרוב השיחה מתחילה עם השאלה שהשיקה אלף התקפי חרדה: "קראת את הכתבה בכלכליסט?""הכתבה בכלכליסט" היא איזה תרחיש-בלהות של יום-הדין – להלן אולי, אפילו, כבר יום רביעי הקרוב – שבה פורטו, בדרך מאוד, הייתי אומר, מפורטת,…

החתול הג'ינג'י השמן חי בשכונה בערך מאז שהשכונה חיה, אולי קודם. הוא חתול עם תו נכה: היללות שלו חלושות וקטועות, בקושי נשמעות – משהו במנגנון המיאו שלו בעליל השתבש – ולמרות גודלו הפיזי, הוא מפוחד, מאויים ומוכה בקלות על ידי כל חתול מזדמן אחר, ואין דרך ללטף אותו בלי למצוא את עצמך מלטף אוויר.בגדול, הייתי…

יש לי וידוי: קוראים לי רענן, ומעולם – או לפחות עד עכשיו, מאז ה-7 באוקטובר – לא ביקרתי בשיירי עוטף עזה.לא דחוף לי.לא עטיתי אפוד מגן וקסדה רק כדי להצטלם בהם על רקע בית שרוף בבארי ולהעלות לאינסטגרם. לא סיירתי בהריסות תחנת משטרת שדרות. לא קפצתי למגרש הגרוטאות בנתיבות שאליו פונו המכוניות השרופות, ולא עשיתי…

אם הבן שלי היה, חלילה, נופל בעזה.אם היה, חלילה, נפצע קשה ומת מפצעיו.אם היה חוזר בארון, או באלונקה, מכוסה בדגל ישראל.אני מניח שהייתי משתף פעולה עם כל הגורמים הרשמיים – בעיקר כי לא היה לי את הכוח הנפשי שלא. הייתי מכניס הביתה את קצינת הנפגעים חמורת-הסבר והפמלייה שאיתה. הייתי יושב שם על הספה ושומע מהם…

"אנחנו חייבים להכין תיק", היא אומרת לי אחרי עיון מודאג נוסף בטלפון הנייד שלה, בדיוק כמו שאמרה לי לפני שבוע. ולפני שבועיים."מה להכין תיק, אנחנו הולכים ללדת?" אני חוזר על בדיחת האבא הגרועה שעליה חזרתי גם לפני שבוע. "לא מצחיק", היא אומרת, כאילו מישהו בכלל צחק. "זה רציני – ברגע שנסראללה יתחיל להמטיר פה מאות…

"אתם של ישראל?", קראה הילדה המבוהלת בת השש רומי סוויסה כשהיא מצונפת במושב האחורי של הרכב המשפחתי עם אחותה הקטנה ליה בת השלוש, וגופת אמן מוטלת במושב הקדמי, ב-7 באוקטובר."אתם של ישראל?" היא צרחה בייאוש כשדלת הרכב שבו הסתתרה עם אחותה נפתחה בתנופה על ידי יאיר מאיר-אבינועם, סוהר שחלף שם בריצה, תחת אש מחבלי החמאס,…

מתי בעצם היה היום שבו רועי התחיל להרגיש שכבר לא יהיה פה טוב?הוא לא בטוח שהוא זוכר. הוא דווקא הסתדר לא רע, רועי, הוא ראש צוות בחברה, המשכנתא אומנם לעוד עשרים שנה אבל לא חונקת, הדירה סבבה, יהונתן ואלמה עדיין מתבגרים אבל תיכף כבר לא יצטרכו אותו כמעט בכלל,  בקיץ הוא ייסע עם נועה לצפון…