לא הכרתי את דן תורן, ולכן זה לא הולך להיות טור על דן תורן, הסירו דאגה.אולי רק קצת. בהתחלה.כי למרות שלא הכרתי אותו, הכרתי את שיריו הטובים, ובמשך שנים תכננתי ללכת להופעה שלו. הוא הופיע הרבה, בעיקר במקומות קטנים בתל אביב, ואני החמצתי אינספור הזדמנויות ללכת לראות אותו, בעיקר כי אמרתי לעצמי שיש לי משהו…

תראו, יש לנו בעיה.חברים אומרים לי, למשל, שיאיר גולן הוא בעיה, כי הוא אומר לא פעם דברים בעייתיים, ממש עושה טעויות של מתחילים עם כל ההתבטאויות הלא-זהירות האלה, "מישהו צריך לשמור לו על הפה כל הזמן, אחרת הוא תמיד יגיד משהו שיפיל אותו", הם אומרים.אז יאיר גולן הוא בעיה.טוב שיש את יאיר לפיד. אבל חברים…

לפעמים בשעות הערב זה נוחת עליה. אני לא יודע בדיוק איך לקרוא לזה, אבל אני ממשיך לחפש לזה שם, אחרי שגם השבוע תפסתי את אהובתי עושה את מה שהיא לא עשתה אף פעם לפני ה-7 באוקטובר: שוקעת. שוקעת עמוק. שוקעת לתוך עצמה, לתוך הספה, לתוך ביצת הצער הגדולה (ותודה ל"הסיפור הבלתי נגמר" שהמציאו את המושג…

בפסח האחרון – אתם עוד בטח זוכרים אותו, בדיוק הייתם בחו"ל בזמן שאני לא – החלטנו שחייבים להזיז את הילדים לאנשהו, או אפילו לא לאנשהו, סתם להזיז אותם כדי לוודא, ברמה המחקרית, יכולות תנועה בסיסיות באורגניזמים שישבו במקום אחד עם טלפון נייד משך שבוע."אני קונה לנו כרטיסים לתערוכת הפרחים", אהובתי אמרה, וכעבור לא יותר משני…

מתי הבנתם שנתניהו לעולם, אף פעם, לא בשום זמן שאפשר לחשוב עליו, לא יגמור להיות ראש ממשלה? מתי הבנתם שהוא יישאר לתמיד? מתי הבנתם שהוא, בשתי מילים, איש הנצח?אולי לא הבנתם. זה קשה להבין. למעשה זה מסוג הדברים שמתחשק לפסול על הסף – מה זאת אומרת איש הנצח? לכל אחד יש מועד תפוגה. אבל די…

ייאוש רגע, שנייה. עצרו הכל. אני מבין שקשה להפסיק; זה זמן אופוריה קצר כזה, זמן שבו אנחנו מוציאים את הבטן, משחררים את הראש, מרגישים – לרגע אחד שהתבושש מאז ה-7 באוקטובר – שהצלחנו. שעמדנו במשימה, מה עמדנו, רצנו, עפנו; 99 אחוז מהטילים והכטב"מים יורטו.99 אחוז. זה כמעט כמו לנצח מלחמה בשישה ימים, אבל בלילה אחד.אני…

אז הנה הוא פה, הספר "אושר לאנשים לא מאושרים".כדי לקרוא עליו עוד, וגם כדי להזמין לעצמכם עותק עם, או בלי, הקדשה – לחצו כאן –

הנה חידה: מי – מלבד אביתר בנאי כשהוא יוצא מזה – קונה מתנות לכולם?לא נחזיק אתכם במתח: זהו, כמובן, מקום העבודה שלכם. שקונה מתנה לחג לכולם פעמיים בשנה, וכולנו עושים פעמיים בשנה את אותה טעות: בוחרים במתנה במקום לקחת, כמו בני אדם נורמליים, תלושים.כן, רובנו בחרנו גם בחודש שעבר סט סירים, או סט מגבות, או…

בואו נעשה משהו טיפה שונה מבדרך כלל. אני אספר לכם סיפור קטן. לא אני כתבתי או המצאתי אותו. למעשה, הוא כמעט זכה באוסקר. זה הסיפור:מילדרד, גרושה מבוגרת ממיזורי, שבתה אנג'לה נאנסה ונרצחה, לא רואה התקדמות בחקירת הרצח מזה שבעה חודשים. היא הרוסה, המומה, שבורת-לב, חייה מרוסקים. והיא מחליטה לשכור שלושה שלטי חוצות ולפרסם עליהם את…

בחיים לא ראיתי את הדוור השכונתי רציני יותר. בגדול, הוא בחור קטן וזריז שמתנייע עם עגלת הדואר שלו בין הבניינים בשכונה ומחייך לכולם כאילו אנחנו בשנות החמישים והוא מחזיק בג'וב החלומות. אבל הפעם – כשדפק לי בדלת, כמו שעשה בכל דלת אחרת בבניין, ומסר לי ידנית מכתב רשמי במעטפה לבנה-כתומה, האיש היה רציני כמו הצטננות…