בסוף השבוע שעבר הייתי בפסטיבל המוזיקה פרימוורה בברצלונה, ומכיוון שאנשים רבים – שלושה, בספירה אחרונה – כבר שאלו אותי איך היה, חשבתי שאני אענה כאן בבת-אחת לכולם:זול. היה זול.כמה זול היה? היה זול כמו בכל עיר אירופאית יקרה, כלומר גרושים יחסית לישראל. אני שונא להיות מהישראלים האלה שאומרים "תשמעו, נכנסנו שם לסופר, עשינו קנייה גדולה…

התעוררתי. קודם בהדרגה ואז בבת-אחת. הסתכלתי סביבי, והנחתי שכל זה היה רק חלום.לפחות ככה זה מרגיש עכשיו; כמו משהו שחלמת והתעוררת ממנו. חתיכת חלום ארוך, מלא פיתולים, אבל בסוף התעוררנו. והקורונה – המגיפה, קוביד, נגיף, כל המילים האלה – נראית עכשיו כמו הדבר המוזר מאוד הזה שחלמנו, כמו העונה ההיא ב"דאלאס" שהתברר שכולה הייתה רק…

השבוע ויתרתי סופית על חופשת הקיץ המשפחתית המתוכננת שלנו. אין כסף, ואין לי רצון להוציא כסף שאין. אני מנסה להיות בוגר אחראי.זו פשוט שנה יקרה שכזאת, עם בר-מצווה לילד, יומולדת עגול לאהובתי – שהדרך היחידה להפתיע אותה באמת תהיה לא להפתיע אותה – ועוד כמה הוצאות בלתי צפויות (מי חשב שכדי לפתוח את הסתימה בשירותים…

שלום ואחר צהריים טובים, הגעתם ללאומי. לקוחות יקרים, לצערנו זמן ההמתנה לקבלת שירות ארוך מהרגיל. אנו עושים את מירב המאמצים לענות לפנייתכם בהקדם האפשרי. לנוחיותכם ניתן גם לקבל מידע ולבצע פעולות במגוון ערוצים ישירים כגון המענה הקולי, אתר האינטרנט, לאומי בסלולר ועמדות המידע. עמכם הסליחה ותודה על ההבנה. נשמע מוכר? אני אגיד לכם למה זה…

לעולם לא אשכח איפה הייתי ביום שבו שטראוס-עלית הורידו את שוקולד פרה מהמדפים. הייתי בבית, מכין צהריים לילדים, ואחר כך הלכתי איתם למינימרקט השכונתי לקנות כמה מצרכים, ואז הסעתי את הילד לחוג כדורסל. יודעים מה? די בטוח שאני אשכח איפה הייתי, כרגע זה פשוט עדיין טרי.אבל ברגע הראשון ששמעתי על ריקול הממתקים הגדול הייתי משועשע;…

פעם גרתי לבד. זה נראה כמו מדע בדיוני עכשיו, כמו משהו שלא באמת קרה, לא ממש סביר, אבל אני יודע עובדתית שגרתי לבד בתל אביב, ואחר כך בניו יורק, ואז שוב בתל אביב, וכל הזמן הזה – כמו שמיילל נאצ'י נאץ', לא ברור למה – הייתי לבד. כלומר לא תמיד הייתי לבד, פה ושם הייתי…

משהו מוזר קרה לי בליל הסדר השנה: הושיבו אותי בראש השולחן. אחר כך הייתה איזו ציפייה, מצד כולם, שאני, כאילו, אנהל את האירוע.אולי לא הייתי אמור להיות מופתע; אם לקחת בחשבון שאני אירחתי את הסדר הזה (בסדר, היא אירחה. אני סתם רטנתי, התגרדתי ומילמלתי כל החודש 'מה היינו צריכים את זה', אבל למה להתקטנן), די…

מי שולט במדינה הזאת?לא, באמת; זו לא שאלה פרובוקטיבית, וגם לא ניסיון לתפוס אתכם לא מוכנים ערב פסח. זו שאלה פשוטה, רולניקית כזו: האם אנחנו נשלטים על ידי הממשלה, האליטה, ההגמוניה, החונטה, בית המשפט, התקשורת, מיליציות מיסוי, נשים של ראשי אופוזיציה, עובדי רשות שדות התעופה, או שילוב קונספירטיבי שהיה באמת בין חברות הנשק, התרופות, הטכנולוגיה,…

השבוע זה היכה בי: הגשמתי את החלום! יותר מזה: אני חי את החלום. אני קם כל בוקר, וזה חלום שהתגשם. זה בדיוק מה שחלמתי עליו. אחד לאחד.מה היה החלום? אה, קל; כמו כל ילד אייטיז, גם אני גדלתי על המנטרה ההורית של התקופה, "וילה-וולבו". כן, זה היה סממן העושר הדפיניטיבי של ישראל בשנות השמונים: יש…

הדבר הכי טוב שמשודר כרגע בערוצים המסחריים הוא, כמובן, הפרסומת לאיזה כרטיס אשראי בשם "ביונד" בכיכובו של אסי כהן. תקציר העלילה: על רקע מה שעושה רושם ראשוני של פרסומת מופרזת באנגלית קריינותית לעושר אגדתי, יוקרה בינלאומית וחיים נוצצים ומעוצבים מהסוג שרק אנשים בפרסומות לבושם ונספרסו מסוגלים לחיות, אסי כהן עולה לגג איזה מלון יוקרה פריזאי,…