אחי, שמע, אחי, מה אתה מתחשבן איתי, אחי, כשאני קורא לך אחי? עכשיו תקשיב טוב, אחי ואחים שלך: אתם לא אחים שלי. אתם, תודה לאל, לא משפחה שלי בכלל. לא קשורים אליי בשום דרך. הייתי מנסה לטעון שהקשר היחיד בינינו הוא מגדרי – כולנו גברים – אבל גם זה לא יהיה מדויק; גברים מפסיקים, בעיקר…

אני מוכרח להתחיל להכריח את הילד שלי לעשות משהו. מוכרח. אבל אני לא מצליח להכריח את עצמי להכריח אותו. אני יודע שזו בעיה, כי הילד שלי בן שמונה ותחומי העניין שלו כוללים, בסדר לא-משנה, משחקי מחשב, משחקי וידאו, משחקי טלפון נייד ומשחקי דמיון שבמסגרתם הוא מדמיין שהוא במחשב תוך שהוא גוער בי לפנות כבר את…

בפעם הראשונה שזה קרה – ובכן, הייתי רוצה להגיד שחשבתי שלא שמעתי טוב, אבל שמעתי מצוין. והתעלמתי. היי, אמרתי לעצמי, זה בסך הכל חוש השמיעה, בטהובן עשה קריירה שלמה בלעדיו. היינו אצל חברים במהלך ראש השנה, והילד שלי, שהשתולל עם אחד הילדים שלהם, קרא לו פתאום "ערבי מוסלמי". מין קללה שכזו. בכיף. בשגרה. בצחוקים. אנחנו…

לפעמים – למשל השבוע – מתחשק לי לכרוך יד סביב כתפו של יאיר נתניהו ולשאול אותו ברכות: "איפה אבא שלך, ילד?" ואז, כשהוא יצביע בכיוון הכללי, לקחת אותו ביד, לגשת איתו לאבא שלו ולהגיד לאבא: "נדמה לי שאיבדתם אותו, יכול להיות? הוא מסתובב פה כבר איזה זמן – מאז גיל 17 בערך – ולא באמת…

לרוב אני לא רואה בעצמי גיבור-על. אפילו לא גיבור. באמת, גם את ההזדמנויות המעטות שהיו לי להפוך לגיבור – נניח לחבוט באיזה מוט סלפי בראשה של ילדה בת 14 שמתרוצצת לעברי עם מספריים ותיכף תתויג כ"מחבלת" החמצתי; מעולם לא יצא לי לנטרל אף ערבי, לחלץ אף יהודי, אפילו להניק תינוק פלסטיני לא הסתייע. כך שבאמת…

הילד שלי מתגייס ל-8200. הוא בן שמונה אבל זה לא אמור להפריע לו – בבוא היום, כמובן – להתגייס ל-8200. הוא יודע את זה, אני יודע את זה, 8200 יודעים את זה (זה התפקיד שלהם, לדעת. הם אוספים מידע בדרכים כל כך מתוחכמות, עד שתאמינו לי, גם את פרט המידע הזה הם כבר יודעים מזמן,…

הסבלנות שלי בקשר לירושלים מתחילה לפקוע. למעשה, נשבר לי מירושלים. תעזבו אותי ממנה. יום ירושלים, יום העצמאות בסימן ירושלים, שבוע ירושלים במערכת החינוך, קייטנת ירושלים לילדים, פרס ישראל בסימן איחוד ירושלים, ואני מניח שבקרוב יהיו גם סימן רשום בסימן ירושלים וקולה בטעם ירושלים. תנו לי להגיד לכם משהו על ירושלים: זאת עיר נחמדה. יפה בחלקיה….

זו שבת, וזה שיא החום, וזה פארק חולון, ואני מסתובב עם הילדים בין המתקנים. כמה אלפי ישראלים סביבי, במצבי, מנסים להבין למה הם עשו את זה לעצמם. מטרת-העל של כולנו: להעביר את הזמן עד השחרור, כשהילדים יגויסו בחזרה לגן ולבית ספר בראשון בבוקר. הילד שלי עומד בתור לרכבת ההרים הקטנה ("לך תעמוד בתור!" זה הדבר…

הגב התחיל לכאוב לי לפני חודש בערך, לאחר תקופה שלמה – כמה עשרות שנים – שבה הכאיב לי. בשנים הקודמות הגב לא הרים ראש לעיתים קרובות מספיק כדי שאני אוריד לו אותו, אבל מדי פעם הוא התגנב לי מאחורי הגב – לך תסמוך על הגב שלא יפתיע אותך מאחורה – ופשוט נתפס לי. ברגע הראשון…

אז הילד שלי לא התקבל לבית הספר לטבע. לא שזה מזיז לי משהו, כן? אולי חוץ מהפעמים שאני חולף במקרה ליד מבנה בית הספר בדרום העיר ומתעכב טיפה רק כדי לבדוק באילו אגפים הכי כדאי לשפוך את הג'ריקנים על מנת לוודא שבמקרה של הצתה (לא מכוונת‭(!‬ באמת לא יישאר כלום. סתם. אני מקשקש. באמת שאני מקבל את החלטתם המושכלת –…