"אתה חייב לראות, זה קורע", הילד קורא לי, ומראה לי סרטון טיקטוק שבו איזה יוטיובר – שנראה כאילו אף אחד לא סיפר לו שהסגר הראשון הסתיים ואפשר כבר ללכת להסתפר אצל ספר – מחקה את אמא שלו צועקת עליו בקולו של בובספוג. "כן, מצחיק", אני לא צוחק. שעה אחר כך, הילד שוב קורא לי. "לא,…

בשבת האחרונה קרה לי משהו מוזר: חזרתי להיות נורמלי. קמתי מהמיטה, הילדים כבר היו ערוכים ומוכנים לפעילות מזה שעתיים, ופשוט, משום מקום, לא בא לי. ממש לא יכולתי להביא את עצמי לזה. כלומר, שבת בבוקר, אלוהים. כרגע התעוררתי. המחשבה על לצאת עכשיו עם הילדים לבריכה ציבורית רועשת ולקפוץ לתוך איזו פיסת מים זעירה בין מאות…

בשבת בצהריים, אחרי הפארק, רצינו ללכת למסעדה, אבל אז הילדה, שבדיוק מלאו לה שש דקות של צרחות במושב האחורי של האוטו תוך שמאמצי ההסדרה והפסקת האש עולים שוב ושוב בתוהו, צרחה: "אני שונאת מסעדות! אני לא יוצאת מהאוטו אם אתם הולכים למסעדה!" זה לא חדש; בזמן האחרון הילדה מסרבת לקבל את הקונספט של מסעדה, ואנחנו…

הרגע שבו הכל מתפרק מתחיל משום דבר; אנחנו חוזרים בשישי בערב מחברים, אנחנו עייפים, רוצים רק להשכיב את הילדים ולהישכב בעצמנו, ואז הילדה מתיישבת על הספה בסלון, ובלי שום סיבה ספציפית היא מתחילה ליילל, ואז לצעוק, ואז לצרוח. עכשיו תראו; הילדה שלי צורחת כמו שלינוי אשראם מתעמלת; ברמה גבוהה, עולמית, זוכת מדליה. היא ממשיכה לצרוח…

יום שישי. טמפרטורה בחוץ: הרתחה מלאה התעוררתי בבוקר, השעה הייתה שמונה והילדים היו ערים מזה שעתיים. בשמונה וחצי הם כבר היו ערים מזה ארבע שעות. לא ידענו מה לעשות איתם מעכשיו ועד שיחלפו 12 השעות שאחריהן זה יהיה לגיטימי להחזיר אותם למקום שממנו באו – המיטה – ובסוף אהובתי אמרה: "בוא נקפוץ איתם לנמל", בטבעיות…

כמו כל מחלה כרונית שמתחילה כמעט בלי שהחולה יבחין, גם אני לא ייחסתי יותר מדי חשיבות לסימפטום הראשון, כשהילד בא ואמר שהוא רוצה כלב. "יופי, חמוד", אמרתי לו, כמו שאני מגיב על כל דבר שהילד אומר, כי אני הורה עכשווי ואנחנו נותנים לילדים חיזוק חיובי – מרגע שהם נולדים ועד הרגע שאנחנו מתים – על…

האיש שלא אכפת לו מהילדה שלו ישב איתה במקדונלדס בשבוע שעבר. היא הייתה אולי בת ארבע, רזה וקטנה. הוא היה אולי בן בליעל, גבר גדל-גוף וכבוי מבט. על המגש הקטן מולה הוא הניח טלפון נייד ובו רץ פרק של "דורה", והוא אפשר לה לאכול תוך כדי שהיא יושבת מולו וצופה בפרק. מבטה של הילדה נע…

תגידו, אני יכול לנצל את העמוד הזה, רק פעם אחת, למטרות אישיות לגמרי? טוב, מה אני שואל, אני פשוט אעשה את זה: תעזרו לי. בבקשה. אני הורה במצוקה. הילד שלי נפל בפורטנייט – אם אתם לא יודעים מה זה, פשוט תתרחקו מכאן, תעבירו עמוד, אל תנסו לברר, אל תחשבו על זה יותר – ואין לי…

אחי, שמע, אחי, מה אתה מתחשבן איתי, אחי, כשאני קורא לך אחי? עכשיו תקשיב טוב, אחי ואחים שלך: אתם לא אחים שלי. אתם, תודה לאל, לא משפחה שלי בכלל. לא קשורים אליי בשום דרך. הייתי מנסה לטעון שהקשר היחיד בינינו הוא מגדרי – כולנו גברים – אבל גם זה לא יהיה מדויק; גברים מפסיקים, בעיקר…

אני מוכרח להתחיל להכריח את הילד שלי לעשות משהו. מוכרח. אבל אני לא מצליח להכריח את עצמי להכריח אותו. אני יודע שזו בעיה, כי הילד שלי בן שמונה ותחומי העניין שלו כוללים, בסדר לא-משנה, משחקי מחשב, משחקי וידאו, משחקי טלפון נייד ומשחקי דמיון שבמסגרתם הוא מדמיין שהוא במחשב תוך שהוא גוער בי לפנות כבר את…