לפני חודשיים קרה משהו מדאיג: על שניים-שלושה-חמישה מהקירות בבית הבחנתי בנימים של רטיבות שניפחו קצת את הקיר. התחלתי לדאוג בקשר לזה, והרגשתי שעשיתי את שלי: אני דואג. זאת עשייה. זה משהו שאני עסוק בו, מתחזק אותו, מטפח אותו – לדאוג זאת עבודה שגוזלת זמן ואנרגיה, ויש לה גם שכר ותמורה: דאגה טובה יכולה, בחודשים טובים,…

"היי, נפלא לפגוש אותך. אני פאי, מנוע הבינה המלאכותית האישי שלך. מטרתי היא להיות מועיל, ידידותי וכייפי. בקש ממני עצה, תשובות או בוא סתם נדבר על מה שמעסיק אותך. איך היום שלך?"היום שלי לא משהו. נראה שהכל מדכא אותי."צר לי לשמוע שאין לך יום טוב. אתה רוצה לדבר על מה שמטריד אותך? אתה עשוי להרגיש…

כמה ימים לפני כריסטמס האחרון לקחנו את הילדים ללונדון, שיראו קצת מנורות. הזמנו את הנסיעה הזו מספיק זמן מראש (זה לא עזר. כרטיסי הטיסה תמיד הכי יקרים כשאני בא לקנות אותם, זה חוק פיזיקלי כזה), הילדים התרגשו לקראתה, ורק אני ידעתי בוודאות דבר אחד:שזה יהיה אסון.תחזית מזג האוויר הראתה שלונדון קפואה. מה קפואה, אתם מסתכלים…

תקציר הפרק הקודם: נסעתי עם המשפחה לקאייקי כפר בלום והיה סיוט.בפרק הנוכחי: שכנה שלי ניגשת אליי באיזה בוקר באמצע השבוע ואומרת משהו כמו "בול ביום שקראנו את הטור שלך, היינו בכפר בלום בקייאקים".יופי, אני אומר לעצמי, אני כבר מכיר את השיחה הזאת. ניהלתי אותה מספיק פעמים בשבוע האחרון. עכשיו היא תגיד שכל מילה שלי בסלע,…

פעם גרתי לבד. זה נראה כמו מדע בדיוני עכשיו, כמו משהו שלא באמת קרה, לא ממש סביר, אבל אני יודע עובדתית שגרתי לבד בתל אביב, ואחר כך בניו יורק, ואז שוב בתל אביב, וכל הזמן הזה – כמו שמיילל נאצ'י נאץ', לא ברור למה – הייתי לבד. כלומר לא תמיד הייתי לבד, פה ושם הייתי…

השבוע זה היכה בי: הגשמתי את החלום! יותר מזה: אני חי את החלום. אני קם כל בוקר, וזה חלום שהתגשם. זה בדיוק מה שחלמתי עליו. אחד לאחד.מה היה החלום? אה, קל; כמו כל ילד אייטיז, גם אני גדלתי על המנטרה ההורית של התקופה, "וילה-וולבו". כן, זה היה סממן העושר הדפיניטיבי של ישראל בשנות השמונים: יש…

הבנאדם היחיד שאני מכיר שלא מחזיק טלפון נייד הוא הספר שלי. פשוט אין לו. הוא לא רוצה, לא מוכן, וכן, הוא יודע מה הוא מפסיד ורוצה להפסיד בדיוק את זה. "מה אני צריך נייד", הוא אומר לי כשאני שואל, בפעם המי-יודע (אני יודע: שלישית. אבל המספרה שלו מלאה בנודניקים כמוני ששואלים אותו כל הזמן) מה…

השיפוץ התחיל, כמו כל שיפוץ, בהבנה שככה אי אפשר יותר, מוכרחים לתקן את הרצפה, לארגן עוד חדר לילדים, להעיף מהקירות את הטפט בגוון אפור-כפות-ידיים-של-הילדה, ולממש, סוף סוף, את האופציות שאני מחזיק להתמוטטות עצבים בהיקף מלא.מכיוון שכבר שיפצתי פעם דירה, באתי עם ניסיון קודם וידעתי טוב מאוד מה לא לעשות הפעם: לשפץ דירה. פשוט אל תעשו…

בשלישי שעבר הלחץ הגיע לשיא.ערימות של עבודה חיכו לי לשעות הבוקר, בצהריים הייתי אמור לשלוף את הילדים מהקייטנות ולארגן להם אוכל בזריז, אחר הצהריים תוכננה הרצאה שבה הייתי צריך להיות במיטבי, בערב שוב עבודה – וידעתי שאין לי היום דקה לנשום, לנוח, בקושי לאכול.ולכן אני אהיה מוכרח לראות רופאה.אין ברירה. הפעימה הלא-סדירה בצד ימין של…

בשעה טובה יש לי חבר ראשון שהתגרש – די מפתיע שעד עכשיו כולם החזיקו מעמד, ואפילו יותר מפתיע שהם ממשיכים להחזיק – וכמובן שברגע שהאיש יצא מהרבנות הוא הבין שאין לו מושג איך להשתלב בתנועה. שאם בתקופתו הכרת את הדייט הבאה שלך דרך חברים, כיום לא תכיר את הדייט הבאה שלך; לכל היותר תשכב איתה.לפיכך…