רוצים לתאילנד הקיץ? כי יש לי ארבעה כרטיסים למכור לכם. עכשיו במבצע. בהנחה. באמת, רק תיקחו, הם עוד טריים מהסוכנת – קניתי אותם לפני חצי שנה, כשקורונה עדיין הייתה שם של בירה שטוחה, אחרי שהחלטנו שהקיץ אנחנו עושים את זה בגדול: תאילנד עם הילדים! די הרבה זמן שתאילנד הסתובבה לי בראש – בעיקר אחרי שחברים…

ביום שני השבוע התוודה בפניי חבר על משהו אינטימי שלא נהוג לשתף בו. "לא יודע, בחיים לא הייתה לי שום בעיה עם אל על. כל הטיסות שלי איתם היו בסדר גמור", הוא אמר, ואני מייד התוודיתי שגם אני – מי טו – הוטרדתי לא פעם מהמחשבה שאל על יצאו לגמרי בסדר איתי לכל אורך חיי…

חנות הצעצועים הטובה ביותר בניו יורק נמצאת די רחוק מהשדרה החמישית – למעשה תצטרכו לנסוע בשבילה קצת, אבל מה לא עושים כדי לדעת שיש מתנה לילד מחו"ל והפינה הזאת סגורה? ככה תגיעו לחנות: אתם יוצאים ממנהטן (אל תפחדו, ניו יורק נמשכת גם קצת אחריה), לוקחים מונית קצרה עד לניוארק, משם מטוס, ממנו אתם יורדים ישר…

"אז איך היה?" היא שואלת רגע אחרי שסיימנו להתחבק משך דקה ארוכה ליד הדלת והמזוודה, עם כניסתי הביתה אחרי השבוע ההוא בטוקיו. את באמת רוצה לדעת, אני תוהה לעצמי. ובכן, מותק (אני ממשיך לעצמי), הייתי אומר שזה היה מסע צלב ארוך בעקבות הגביע הקדוש שאיש מעולם לא הצליח לשים עליו את ידו: המתנה בשבילך. כי…

אז חזרתי משבוע בברלין עם המשפחה (אל תסתכלו עליי ככה. ברלין היא ה-מקום לילדים, גם אם הם עצמם לעולם לא יבינו את זה או ירגישו ככה), ואני מנסה להבין מה בדיוק קרה במהלך השבוע הזה שגרם לי להודיע בסופו שאני, מצידי, לא לוקח בקרוב שוב את הילדים לשום מקום מחוץ לגבולות 67'. מה אני יודע…

"אין, אין על אנטליה", הוא אומר לי. "וואללה", אני אומר לו – שזה קיצור ל"וואללה? היית פעם בניו יורק? פריז? ברצלונה? ברוז'? חבל התענכים? תנסה, בנאדם, אחר כך תדבר איתי על אנטליה" – ובכל זאת אני ממשיך ומתעניין: "איך אמרת קוראים למלון שאתם נוסעים באנטליה?" "טיטאניק", הוא אומר לי. "וואללה", אני אומר לו – שזה…

אז עזבתי את הבית לשבוע. לא, לא בשביל אישה – אני לא מנסה לעשות שום דבר שדניאלה עושה, אין לי איך. עזבתי את הבית לשבוע בשביל טוקיו. יפן. כן, כן, תאכלי אבק דניאלה. אני אפילו די גאה בזה, ואם לטוקיו היה מצעד גאווה – והוא היה צועד בדיוק באחד הימים שבהם הייתי שם – אין…

לפני שבועיים כתב כאן מאור זגורי על מקום קסום בשם אילת שהוא נהנה לנפוש בו, למרות שאנשים רבים, לטענתו, מזלזלים באילת ומסתכלים עליה בהתנשאות, שלא לומר בשמץ גזענות הגובלת בשינאת ערסים לשמה. וזה ממש לא יפה, כי צריך לדעת לקבל את האחר, גם כשהאחר מאפר לך בבריכה, משתין לך בעציץ ומעמיס לפניך בתור את מלוא…