גם אני מתנגד חיסונים – באמת, מה הקטע עם שתי זריקות עכשיו? לא יכלו, באותו כסף, לסדר את זה בכדור נוח לבליעה או בטבלית מציצה בטעם תפוז? – ובכל זאת התחסנתי, כי, כאילו, ממש לא מתחשק לי לחטוף קורונה, אני די קשור לחושי הטעם והריח שלי, ובכללי אני מעדיף נשימה סדירה וחום גוף סטנדרטי בכל יום מימות השבוע.
החיסונים שלי עברו בשלום, אני מחזיק בתעודת מתחסן ותיק (מתי יתחילו עם הנחות בתחבורה הציבורית?) ובגדול אני מרגיש קצת יותר בטוח לחיות, להסתובב ולנשום בעולם כרגע – גם אם העולם כרגע כולל בעיקר את 200 המטרים שבין הבית שלי למרכז המסחרי השכונתי, עם המוניומנט התיירותי המפורסם "דוכן פיס" (פרספקס על אספלט) בדרך.
אבל זה אני.
יכול לבוא אדם אחר (או לא לבוא, מצידי)  ולהגיד "להרגשתי, לתחושתי ולדידי אסור להתחסן, ואני לא מתכוון לתת להם להכניס לי לגוף שום דבר שאיננו נעים ובטוח לחלוטין". ואני אצטרך להודות שיש משהו בדבריו: למשל בורות. למשל התעלמות. למשל דעות קדומות. למשל נה נה נה נה נה. אבל כמו שנהוג לומר בדמוקרטיה: אני לא מסכים עם דעתך המזיקה והמיותרת, אבל אהרג על זכותך להחזיק בה, להשמיע אותה, ואפילו להידבק בקורונה בגללה. שיהיה לך לבריאות, או להיפך.
יותר מזה; בגדול אני מסוגל אפילו להבין את הבלתי-מתחסנים, גם אם לא להזדהות איתם. כן, זה מפחיד. כן, זו מחט. כן, היא מחדירה לך לגוף נוזל שפיתחה ענקית תרופות אמריקאית שקנתה את מדינת ישראל – ועוד קיבלה על זה כסף! – כדי להפוך אותה לצלוחית הפטרי של העולם.
וכן, גם אני נוטה להעביר את מתג החשיבה שלי ממצב אוטומט למצב ידני ברגע שכל כלי התקשורת הגדולים מפמפמים קמפיין לכיוון אחד, ובעיקר ברגע שחדשות 12 מתחילים להטיף לי מה להכניס לגוף תוך שהם מארחים באולפן את ראש הממשלה לסשן צחקוקים. הרגע הזה בזמן – שבו המיינסטרים הישראלי מקדש משהו בהמוניו – הוא בדיוק הנקודה לעצור ולשאול את עצמך: תגיד/י, ומה אתה, או את, חושב, או חושבת (מירב, אני משתדל פה!) על זה?
ומה שאני חושב, במקרה הזה, הוא ש… ברצינות, מה קורה איתכם אנשים? אתם אמיתיים? לכו תתחסנו! עוד לא הבנתם שאף אחד בעולם הזה לא יציל אתכם מלבד המדע – וגם הוא זז די לאט, מלבד במקרה הזה, שבו חרג ממנהגו וזז די מהר רק כדי להספיק להביא את כולנו לחופשת הקיץ 2021 במקום שאפשר ממש לטוס אליו? אז לכו תתחסנו.
כן, אני מבין שחלקכם עדיין מאמינים שמדובר בתרגיל הסחה חובק-עולם שמנוהל על ידי ביל גייטס, עוזריו, פרטנר, סלקום ומיץ פרימור במטרה להחדיר לכולנו שבב שיגרום לנו לא לבדוק יותר לעולם את חשבון הסלולר – אבל תראו; עד כמה שזה נשמע לכם כרגע לא סביר, זה לא המצב. זה לא נכון. עדיף שתתחסנו.
ובאמת שאני אומר את זה לטובתכם, ידידיי, כי מצידי, אני דווקא נהנה בינתיים מקיומכם כמי שהחליפו אותנו, השמאלנים, על תקן אויבי העם המוכרזים. זה באמת נחמד כשמישהו בא להחליף אותך בעמדה אחרי מי-יודע-כמה שנים. וכל עוד מספיק ישראלים ימשיכו להסביר בפייסבוק למה הם חשים, בכל נימי גופם, שהקורונה היא לא דבר, ושגם אם כן זאת עדיין לא סיבה לעשות משהו בקשר אליה, אני, כמרכז-שמאלן עם תעודות (וחיסונים!), יכול לנוח קצת מתפקידי הקלאסי כשנוא-נפש לאומי.
אז תמשיכו, מצידי, לא להתחסן. רק בקשה אחת, ועוד כזו שמצטטת את סטינג בשעתו: אל תעמדו כל כך קרוב אליי.
כי בדמוקרטיה – ואפילו במה שישראל הפכה להיות (לא יודע מה זה בדיוק, ייתכן שמדובר בשיטת משטר חדשנית בשם בחירותוקרטיה שבמסגרתה המדינה מונהגת בידי קמפיין נצחי) – אכן יכול כל אדם לחיות את חייו כראות עיניו, כל עוד זה חוקי ולא בא על חשבון אדם אחר.
רק שהבלתי מתחסנים הרי יבואו על חשבון כולנו. הם החור בדלי שיאפשר לקורונה להמשיך לטפטף. ואם זו זכותם הדמוקרטית לא להתחסן – וזו לגמרי זכותם – זו גם זכותי להשאיר אותם מחוץ למסעדה, לחנות, לאולם המופעים, לחדר הכושר ולחיים שלי. זכותי לקבל התראה על נוכחותם בסביבה. זכותי להעדיף שלא לחלוק איתם חדר המתנה או הלבשה.
כי אי-התחסנות היא בחירה אינדיבידואלית שבאה על חשבון בחירתם של אינדיבידואלים אחרים, ויש לה השלכות שאינן נוגעות רק למי שבחר בה.
אז כן, המדינה לא אמורה (וחסר לה שתנסה) לחוקק "חוקי קורונה" או לכפות על אזרח לקבל זריקה; אין שום דרך שבה כפייה כזו מתיישבת גם עם ההגדרה הרחבה ביותר של דמוקרטיה (אסא כשר, אם אתה בקהל תהנהן פעמיים). אבל אם אני בעל עסק פרטי, זכותי למנוע כניסה מלקוחות של חוסנו ולהבטיח ללקוחות שיושבים בפנים שהם בטוחים. ואם אני לקוח, זכותי להעדיף להיכנס לעסק שמתחייב מראש לכשרות החדשה הזאת: רק לקוחות מחוסנים.
ונכון, ייתכן שנגיע די מהר לישראל ראשונה ושנייה מהסוג שאבישי בן-חיים לא דמיין ועוד יעשה ממנו קריירה שלישית: ישראל המחוסנת מול ישראל הבלתי-מתחסנת, עם מסעדות, חנויות ובטח גם בריכות שחייה וחופי ים נפרדים. בואו נקווה שלא. ועדיין, זו תהיה זכותנו המלאה להשאיר את הבלתי מתחסנים בחוץ, כמו שזו תהיה זכותם המלאה להמשיך לא להתחסן ולבלות עם אנשים כמותם.
וכן, שירותי מדינה לא יוכלו להתנהל בנפרד – המדינה מחויבת לכל אזרחיה, מה לעשות – אבל לפחות המגזר הפרטי יוכל לתעדף, ותסמכו עליו שזה בדיוק מה שהוא יעשה. שתי מדינות לשני, אה, סוגי לקוחות.
ולא שאני מנסה, חלילה, להפעיל שום לחץ על אף אחד, אבל באמת: לכו תתחסנו. לא חראם שלעולם לא תוכלו שוב לעמוד איתי באותו תור לפיתה אצל אייל שני?

(פורסם בפברואר 2021)